זה מה שיפה בהן
במילים.
כל אחד קורא אותן
מהמקום שלו.
כשהוא עצוב
המילים שמולו בוכות,
כשהוא שמח
הן יוצאות מולו במחול.
אל תחפשו אותי
בכם.
.
הרבה בורות
ניצבים בדרכי
ולמדתי לעקוף אותם,
לא ליפול לתוכם.
ותמיד תמיד
הולכת לכיוון האור.
בר
תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר
