on
ספטמבר 24, 2019
הרגע הזה
שבו אתה אוחז בידיך
בפניי
כך שלא אוכל
לברוח ממך,
מתקרב אלי,
אש בעינייך,
רגע לפני שאתה
שאתה מצמיד שפתייך
לשפתיי.

הרגע הזה
שאתה מסנן לי
מין משפט שמתחיל ב:
"תגידי לי…"
ואני רק מחייכת מולך
כי יודע בדיוק
מה אתה מרגיש.

את הרגע הזה,
אני מאד אוהבת.

TAGS
RELATED POSTS
חילופי משמרות

ספטמבר 11, 2023

נגיעות קטנות

אוגוסט 31, 2023

מבעד לחלון

אוגוסט 12, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם