תגית: מאמינה באהבה – סיפורים

בלב פועם מהתרגשות אני מניחה את ידי על הדלת. הגיע הזמן. כל שנה מגיע הרגע הזה, וכל שנה אני מתכוננת אליו אחרת. השנה הרגע הזה היה ארוך במיוחד. אני פותחת את הדלת של ארכיון מספר 5778 בפעם האחרונה. לידו כבר נוצצת דלת 5779 מסתכלת עלי ביהירות מסויימת בטוחה שהיא הטובה מכולן. "הרגעי," אני אומרת לה,…

ספטמבר 7 2018 בלב פועם מהתרגשות אני מניחה את ידי על הדלת. הגיע הזמן. כל שנה מגיע הרגע הזה, וכל שנה אני מתכוננת אליו אחרת. השנה הרגע הזה היה ארוך במיוחד. אני פותחת את הדלת של ארכיון מספר 5778 בפעם האחרונה. לידו כבר נוצצת דלת 5779 מסתכלת עלי ביהירות מסויימת בטוחה שהיא הטובה מכולן. "הרגעי,"…

. סודות  – אני טובה בשמירת סודות של אחרים. יש לי מגירה מיוחדת בפנים ששומרת את מה שמספרים לי. אני שומרת בנאמנות את הסודות נעולים, עד שמותר לי לשחרר אותם לעולם. ישנו סוד אחד שהיה סגור עשרות שנים, אבל אני לא מוכנה יותר להסתיר אותו, אותך. אני לא מתביישת בך. את חלק ממני, ממי שאני וכך…

**עומר** הרגשתי שהמוח שלי מחוק. אף פעם לא הייתי במקום הזה, במקום של השיכור. מאז ומעולם נרתעתי משתיית יתר. ראיתי בבית של סבי איך נראה אדם שיכור ונשבעתי שלי זה לא יקרה. אין שום סיבה בעולם לאדם להגיע למקום הזה. מי כמוני יותר שזה לא פותר כלום. באותו לילה הייתי אבוד. אני לא זוכר על…

אי אפשר לדעת מי מעיף איזו צלחת או איזו כוס על הרצפה. השברים שמתפזרים עליה, גורמים להם לצלוע מעליהם, בניסיון להתחמק מהם. מהקירות עדיין מהדהדים הצעקות שלו, הצעקות שלה. נראה כי הבית כולו רועד ממלחמת העולם שעברה בו כעת. איך זה יתכן שמזוג כל כך מאוהב יצאה כזו שנאה, כזה רשע. "תעופי מכאן ושלא אראה…

פברואר 11 2018 "דרלינג," אומר סטיב לויויאן, "עוד שבועיים אנחנו מתחתנים. מדוע שלא תיקחי חופש כבר היום. תנוחי, תתפנקי לך. אולי תלכי לקנות לך כמה בגדי ים לירח הדבש?" "עדיין לא סיימתי את המחקר לפרויקט החדש," היא עונה לו. "בקשר לזה," אומר לה סטיב, "אל תטרידי את הראש היפה שלך. ביקשתי מבקי שתטפל בתיק שלך.…

מרץ 1 2018 12:13 תל-אביב *רן* אם יש משהו שאני מתעב, אלה המסיבות של העבודה. אני יודע שאיני יכול להתחמק מהןאבל כל פעם שאני מוזמן לאחת כזו, אני שותה בבית כוסית ויסקי, עוטה על פני מסיכהדמיונית לפני שאני נכנס למקום האירוע. כולם מכירים אותי כגבר מבריק, ועם כל הצניעות אני יודע שאני מאד חכם, אבל…

"אני לא מבין מה הבעיה לתת אישור לארבע שעות למדורה ברחוב הפרדס?" שואל אסף, "מה אני אמור לומר לילדים. מכבי האש לא מאשרים לכם את המדורה?" "בהחלט. הם לא יודעים שאש זה דבר מסוכן?" עונה לו אפרת בחוסר סבלנות. "זה ממש הזוי," עונה לה אסף, "אפשר לחשוב שהילדים שלי הם היחידים שחוגגים את ל"ג בעומר…

כמה שהוא שונא את ארועי ההשקה הנוצצים. הוא מרגיש שהוא נחנק בחליפה ועניבה. זה מזכיר לו את היום שהתחתן איתה, ואת זה בדיוק הוא לא רוצה לזכור. כולם חשבו שהם זוג נוצץ, שהכל דבש וורדים. נכון היו הרבה ורדים, ומתוכם בעיקר בלטו הקוצים, שפצעו אותו עד שדימם כמעט למוות. ביום שקבר אותה, הלך אחרי ארונה…