תגית: בר אבידן

ליבי ליליאן "המסגרת הלבנה של החלונות לא נראית לי מתאימה," אני אומרת לקולין, "אני חושבת שנצבע אותה בצהוב פסטל. מה דעתך?" "את מדהימה," עונה לי קולין, "הרגשתי שמשהו צורם פה ולא הבנתי מה, כי הצבע על הקיר מושלם. בכלל בחירת הצבעים שלך משרה אווירה מאד רגועה בחדר." "זה בדיוק מה שאני מנסה ללמד אתכם. צבעים…

נורה קנט – מק'רתני "בואי ניתן לגוף שלך לנוח קצת נורי," אמרה לי ד"ר פרידמן הגניקולוגית שלי, "ושוב, אני מבקשת ממך שבעלך יבוא לבדוק את ספירת הזרע שלו." שלושה חודשים לקח לי לשכנע את ג'וליאן לתת דגימת זרע. "אני לא מבין למה את מנסה להטיל את העקרות שלך עליי," הוא אמר לי בכעס, "ורק כדי…

סוף השבוע כבר כאן ואיתו הסיפור לשבת "שלוש משאלות." שלושה חלומות היו לנורה קנט- מק'רתני. מהם והאם תגשים אותם על כך בסיפור שלפנינו. אלה הסיפורים הנוספים שפורסמו השבוע סיפור לכבוד ל"ג בעומר שנחגג השבוע ברוח התקופה. כותבת מהלב חזרה לכתוב כמה מילים כתודה לנלחמים בחזית הקורונה. מאחלת לכולם שבת מלאה ברגעי קסם שבת מלאה בשלוות…

דור אני מביט בעיניה. הן כבויות. עצב כזה לא ראיתי זמן רב. "לא לימדו אותך ילדה שלא נוגעים באש?" אני שואל אותה. "האש שלי מזמן כבתה," היא עונה לי. אני לא יודע  מה יש בה. האם זה העיניים העצובות או המילים על האש שכבתה שמושכות אותי שוב ושוב אליה, וגורמות לי להגיע לחדרה בבית החולים…

קאי וינסטון היא נכנסת כרוח סערה למסעדה. ההליכה שלה כל כך מהירה ששולי החצאית שלה מתנופפים עם כל צעד שהיא פוסעת. אין לי ספק שהיא אישה עשירה. היא עטויה יהלומים, אם כי לא בצורה מופרזת, והבגדים שלה נושאים את הסמל של חברת האופנה מיו מילאן הידועה במחיריה היקרים. אני שם לב שמנהל המסעדה ממהר אליה.…

הרי לפניכם הסיפורים שעלו באתר בחודש אפריל. סיפורה של קארין לה פונטין מעצבת בגדים, בעלת החנות היוקרתית קארין עיצובים שנתבקשה על ידי לקוחה קבועה שלה לעצב לבת של חברתה הטובה שמלת כלה, למרות שאיננה נוהגת לעשות זאת. קארין נענית לבקשתה וקובעת פגישה עם דורה גרין ובתה בחנות בדים. הכלה, איך לומר, בורכה במידות נדיבות וקארין…

"את באה?" שואלת אותי מיכלי המזכירה של החברה. מיכלי היא זו שקיבלה את פני ביום הראשון ומיד התחברנו. ממנה למדתי שהרוב כאן הם גברים. אולי זו הסיבה שבין הבנות יש תחרותיות, מה שלא ברור לי. חבל שזה כך במקום שנהיה מאוחדות ותומכות אחת בשניה. "לאן?" אני שואלת. "איזה מזל ששאלת," היא עונה לי, "שכחתי כבר…

www.instagram.com/portraitscam קמילה דזירה אני מכבה את השעון המעורר. הבוקר הזה הגיע מוקדם מידיי. אני עדיין עייפה מעבודת לילה המזדמנת. קלודיה מנהלת המשרד לכוח האדם בו אני רשומה מבקשת ממני שאתן לה דוח בשמונה בבוקר. מה אני אמורה לומר לה על הלילה שעבר? הייתי אמורה לסיים באחת עשרה בלילה והמסיבה נמשכה עד שלוש בבוקר. ככה זה…