תגית: בר אבידן

אתה מביט בי בעיניים בוערות מתשוקתך. אני מרימה אלייך עיניים סקרניות חושפת את הרגש שבי. אתה מתרכך לרגעים נדירים, מאפשר לי לצלול לרגש הגואה שבך. ב.א. # hellotimandra47universe.tumblr.co

? סוף שבוע ארוך במיוחד עבר עלינו. ביום ראשון צויין יום האהבה, ובשני יום המשפחה. הימים כאן מעבר לאוקיינוס קרים במיוחד. המעלות צונחות הרבה מתחת לאפס, והשלג מרבה להערם יותר מבימי החורף עד כה. מתחילים לדבר פה על הקלות של הסגר יחד עם דיבורים על הגל השלישי של סגר נוסף. בתי הספר מתחילים להיפתח שוב…

עוד מעט תעצום את עינייך היפות, ותפסע בעולם החלומות. עולם נטול כאבים, נטול אכזבות, עולם בו תחליט אתה מה יהיה בו, אם רק תחשוב מחשבות נכונות לפני שתרדם. גם אני אהיה שם לדאוג שבחרת נכון. מנשקת אותך. בר

פותחת את ליבי לכאבים של אחרים, ובוודאי לשמחות.   לאוזני נלחשים סודי סודות, והם נשמרים אצלי ושפתי חתומות.   את רגעי העצב שלי למדתי שטוב שאשמור לעצמי.   לעיתים קורה גם לי שבפנים אני נשברת, ובאזניי נשמעת נפילת רסיסי השברים.   אני מניחה להם ליפול עד לקרקעית, אני משקה אותם עם דמעותיי פנימה.   יודעת…

אתה נדחק לתוכי, לפינות הנסתרות שאיש לא היה בהן. נשימותיך כבדות, שלי מתקצרות, נושך שפתייך, אני את שלי. וכשאתה מרוקן את כולך בי, אתה משחרר ממני את כאביי. אני לא מתאפקת ולוחשת את שמך. ובכך אומרת לך: "תודה," אומרת לך: "אני חופשיה," אומרת לך: "אוהבת." רגעים אחרי, כששנינו נושמים שוב, אתה עוטף את כולי בזרועותיך…

מקפיאה רגעים. בטובים מתעטפת רוקמת מהן הגנה על הלב. לאחרים נותנת להתפוגג בלב הסערה, להשרף באש הטורפת. ולאלה שבאים בתחפושות מחייכת. לא נותנת להם לעבור דרכי בכלל. מקפיאה רגעים כדי שאזכור, כדי שאשכח, כדי שיאפשרו לי לחייך תמיד. ב.א. #always_smile

פעם ידעתי במדויק מה אני אוהבת, יכולתי לכתוב מילה במילה, את התיאור שלך. כשבאת אליי, והתגנבת מבין הסדינים, הייתי המומה. כי זו לא הייתי אני, וזה לא היית אתה. כל כך רחוק מדמיוני היית, כל כך רחוקה הייתי ממה שחשבתי שאני. כל שהיה צריך לקרות הוא שתעביר את ידך ברפרוף כמעט לא מורגש, לאורך מתאר…