תגית: בר אבידן

אצבע אחת, זה כל מה שאני צריכה, האצבע שלך. שתרפרף לאורך לחי לכיוון שפתיי, כאילו אומרת: "תתכונני."   היא גורמת לי לפשק מעט את שפתיי כדי לתת ללהבה שנדלקה באחת להשתחרר ממני.   "תתכוני," אתה לוחש לעורפי, ושפתיך מרחפות מעל שיערי. אני נעטפת במבשם מי הגילוח שלך.   אני מפסקת עוד מעט את שפתי מחפשת…

אתה חושב שאתה צריך ללמד אותה. אינך יודע שלביאה נלחמת בשביל כולם, ולעצמה לא מבקשת הרבה? היא רק צריכה את המבט, את השקע הזה בצוואר להתחכך בו, את הרגשת העוצמה שאתה מפגין, גם אם אתה רק נוכח. הידיעה שאתה שם, נותנת לה את הכח לחיות את היום יום שלה. גם אם הוא מלא במרדפים. הידיעה…

? ? סוף סוף אחרי שבועות ארוכים מאד, כמעט חורף שלם, הוסקו מעט ההגבלות מעל האזור בו אני גרה, אזור יורק באונטריו שבקנדה הקרה. היום הראשון היה מלווה בסופת שלג סוערת. אני מתאוששת מהתקררות חדשה (לא קורונה לדעתי) והימים של פברואר ממשיכים להיספר, מה שמקרב את ימי האביב. גיליון פורים מלווה בהרבה יין. אני לא…

כל אחד נולד עם רגש. השאלה כמה עמוק הוא קבור בתוכו, כמה קירות נבנו סביבו. ואני, אני טובלת בו את מכחול מילותיי ומציירת מילים בשלל צבעים. בר

ללב אין גבולות. הוא סופג ה כ ל הוא מכיל ה כ ל זוכר כל מילה, כל מגע, כל ליטוף. את הטוב. את הרע. ולכן עלינו לזכור ולשחרר אותו מהכאבים שמצטברים בו, לאפשר לטוב שוב להציף אותו. בר #depositphotos.com