תגית: משחקי המהג'ונג – לא מתפשר

אני לא מצליחה להבין אותו. מצד אחד הוא שיתף אותי במשהו הכי אישי, משהו שאמר שסיפר לקומץ אנשים, מצד שני הוא מתרחק ממני. אני תוהה האם יש משהו מכל מה שסיפר לי שהוא אמת, ואולי הוא חיפש דרך לסגת בו. לשמחתי הייתי עם רוז, שלמרות שהיא רומנטית ללא תקנה, דווקא זרמה אותי. "את יכולה להסביר…

אני לא מסוגל לישון. אני מריץ במוחי שוב ושוב את מה שקרה היום במשרד, מנסה להסביר לי איך קרה שהצעתי לאנסטסיה לבוא איתי לאירוע הצעת הנישואין של ג'ושוע. מה גרם לי לסרב לדרישה שלו שאכסה את עלות המלון, את זה אני דווקא מבין. זה לא שיש לי בעיה מבחינה כספית לעשות את זה. הוא צודק,…

אני ניזכר בשיחה של אנסטסיה עם אחיה, כשבא להתייעץ איתה בקשר לפרחים שרצה לקנות לאשתו כמתנת פיוס. אני מנסה להיזכר מה היא אמרה על כל צבע.  ברור לי שוורדים אדומים הם הצהרת אהבה, 'שזה ממש לא קשור לעניין,' אני נאנח. היא הזכירה כמה צבעים שמסמלים בקשת סליחה.  'לבן?' אני מנסה להיזכר. 'לבן זה צבע של…

שוב בוקר, ושוב אני קמה לעבודה בחוסר רצון מובהק. אני מגיעה לעבודה, ומוצאת על השולחן שלי שלושה תיקים עבים כרס. 'לפחות תהיה לי תעסוקה כל היום,' אני חושבת לעצמי. אני פותחת את התיק הראשון ומתפלאת שהוא עוסק בנושא שונה לגמרי ממה שעסקנו בו עד היום. אני מביטה בסקרנות גם בשני, ורואה שגם הוא באותו נושא…

למחרת היום אני מגיעה למשרד, מתעלמת לחלוטין מליז. היא מתחילה לומר משהו, אבל אני אוחזת בטלפון הנייד שלי, ומעמידה פנים שלא שמעתי. אני מוצאת כמה תיקים על השולחן שלי ומתחילה לעיין בראשון. נושא התיק חדש עבורי. ואני מתחילה לערוך מחקר בנושא. אני מנסה לחשוב מי יכול לעזור לי, והזכרת במקס אותו פגשתי אמש. הדבר האחרון…

אני מגיע לאזור בו מתכנסים כולם ליז עומדת ליד האח וצופה על המסדרון ממנו נכנסים ללובי. אני רואה את ההתרגשות בעיניה כשהיא מבחינה בי.  היא ניגשת אליי ומחזירה לי את הספר. "נהנית מהקריאה?" אני שואל אותה. "כן ספר נחמד," היא עונה, כאילו הספר, אחד הטובים שקראתי לאחרונה, הוא סתם ספר לא מרגש. "אהבת את סצנות…

יום חמישי בצהריים.  אנחנו מסיימים את העבודה מוקדם מהרגיל בגלל חופשת סוף השבוע בכפר הנופש. בבוקר לפני צאתי לעבודה, שמתי את המזוודה בתא במטען, כך  שאני יכולה מייד לצאת לדרך. מרינה שוב מנסה את מזלה. "לא בא לי לנסוע בוואן עם כולם," היא אומרת. "אני מצטערת, אבל אני חייבת לעשות עצירה בדרך, ואין לי מושג…

בדרך למשרד אני נכנס לחנות הספרים במגדל הנהר ורוכש מספר ספרים לחופשת סוף השבוע בכפר הנופש עם העובדים. * "האם אתה מביא איתך מישהי?" שאלה ליז. אני לא אוהב את השאלות האישיות שלה. תמיד יש בהן כוונה נסתרת, הרבה מעבר לקבלת מידע ענייני. "המטרה היא לבלות עם עובדי החברה. זאת לא חופשה פרטית שלי," עניתי…

"ניסיתי לעבוד על הנתונים של חברת ההייטק. משהו לא מסתדר לי," אני אומר לה ומראה לה את המסך שלי. היא מביטה על המחשב במבט מרוכז.  'איזה טמטום,' היא ממלמלת, אני המום מהתגובה שלה, ורוצה לגעור בה, אבל אז היא ממשיכה לדבר.  'לפחות אני מקווה שזה טמטום, ולא מעשה שנעשה בזדון.' "את יכולה להסביר על מה…