תגית: משחקי הבקבוק- דרכים נפרדות
-
דרכים נפרדות 4 – צעד ראשון
"אתה באמת חושב שאוכל לשכוח את שמך המוטבע על כלי האוכל, המפיות ורשום בגדול על הקיר?" אני אומרת לו באיטלקית וגורמת לו לפעור את פיו בתדהמה. “אני לא יודע ממה אני יותר המום," הוא אומר לבסוף, "מהאיטלקית השוטפת שבפיך או מתשובתך, שובבה שכמוך. אני אעמיד פנים שלא ראיתי את הטבעת על אצבעך ואתוודה בפנייך שאני…
-
דרכים נפרדות 3 – ברוכה הבאה למילנו
"אני לא חושבת שדין יחפש אותי, להיפך אני חושבת שהוא ירגיש הקלה ששיחררתי אותו מנוכחותי. ברור לך שכל מה שעשיתי למענו ולמען הילדים אפשר לקנות בכסף. גם כך הייתה לי עוזרת פעמיים בשבוע, וסטודנטית ששומרת על הילדים בעת הצורך. לגבי אוכל אני בטוחה שהוא כבר ימצא פתרון, הכל היום זמין ברשת. בכל מקרה קניתי כרטיס…
-
דרכים נפרדות 2 – מציאות חדשה
חזרתי אמש מאוחר. בדרך לחדרי השינה ראיתי פס אור בוקע מחדר העבודה. שמחתי לראות שהיא לא בחדר השינה ותמשיך להציק לי. הייתי שבע ורגוע מהמפגש עם איילת, ולא הייתי מוכן שמישהו יערער את השלווה שלי, גם לא היא. בבוקר אני רגיל שמיקה מכינה לי קפה, אלא שהיום בחרתי להמנע משיחה איתה, ולכן הכנתי לעצמי את…
-
דרכים נפרדות 1 – לא נושמת
אני נושכת את שפתיי כדי למנוע מפי להפתח בתדהמה. שום דבר לא יכול היה להכין אותי למילים שאמר לי. ביני לבין עצמי אני תוהה מה אני מרגישה יותר, את הלב שפעימותיו דוהרות במהירות מטורפת, או העדר החמצן בריאותיי. אני משותקת, ולא מצליחה להורות לעצמי אפילו לנשום. המילים של דין מהדהדות בראשי כמטולטלת מצד לצד. "אני…
-
מילים של דין לולנטיין
דין מורג "ראיתי מה אני רוצה שתקנה לי לולנטיין," אומרת לי איילת בקול מתפנק. "ולמה את חושבת שאקנה לך משהו?" אני שואל באדישות. "אתה מצחיק, ברור שתקנה לי," היא ממשיכה. אני מתאפק לא לאמר לה מה דעתי עליה. * את איילת היכרתי בפאב באחד מערבי הגברים עם חבריי. היום אני יודע שלא מעט מהם מנהלים…
-
הנשים בחייה של מיקה
אדריאנה הייתה הדמות המשמעותית הראשונה בחייה של מיקה, יותר מאימה שהייתה עסוקה בבניית הקריירה שלה. אדריאנה שהייתה חשוכת ילדים, טיפלה במיקה ובאחותה הגדולה רפאלה במסירות רבה, והשקיעה בה כל רגע פנוי. בסתר ליבה ידעה שמיקה האהובה עליה בין השתיים, אבל עשתה כל שביכולה שרפאלה לא תרגיש זאת. עבור מיקה אדריאנה הייתה ועדיין אי השפיות שלה,…
-
כמה מילים של מיקה
מילנו, איטליה רסיסי ליבי השבור מרשרשים בתוכי עם כל נשימה שאני נושמת. לא קל לי לנשום, זה כרוך במאמץ רב, אבל אני יודעת שאין לי ברירה, זוהי מציאותי. אני פותחת את החלון. לוגמת לתוכי מעט אוויר קר, וממהרת לסגור אותו. רק אמש הגעתי לכאן, ועדיין אינני רגילה לקור. אמנם אין זו הפעם הראשונה שאני כאן.…