תגית: מיני סידרה
-
בתה של משרתת 9 – שומר על שמה
ג'קסון הריסון אני מודה שההזמנה להתארח בבית האחוזה בזמן שהיא תופרת את השמלות עבור לילי בתה ועבור שאר המשרתות הייתה החלטה רגעית ולא באה מתוך מחשבה יתרה. עמדתי מול הבית העלוב שבו גדלה לילי. המחשבה למה היא הפכה להיות למרות העוני הנורא והמראה של אימה האצילית, נגע בי במקום חשוף שלא הייתי מוכן לו. לאחר…
-
אקדח בידה 17 – חקר האמת
ג'ייסון אני ניזכר בחקירה שעברתי אצל האישה שאת זהותה אינני יודע. היא העמידה בפניי את הבחירה למי להיות נאמן. אני יודע שאני רק הולך ומסתבך כל הזמן. נכון שאני רוצה להציל את עצמי, אבל עושה את כל הבחירות הלא נכונות. "אתה באמת חושב שאני יודע את מי המפקד שלי מזיין?" אני שואל את האיש עטוי…
-
בתה של משרתת 8 – העדרותו של האדון
ג'קסון הריסון אני מרגיש שלילי מבינה כמה הייתי רוצה לדבר איתה בשפה חופשית, לא בגינונים שמכתיב לי התפקיד. לו לפחות הייתי רק בנו של האדון, עיניי כולם היו בוחנות אותי פחות. אני נאנח, מודע לכך שיש דברים שביכולתי לשנות בסדרי הבית, אבל להסביר לאחרים שאני לא יכול להפסיק לחשוב על המשרתת שלי, זה בלתי אפשרי.…
-
אקדח בידה 16 – בהמתנה לתשובות 18+
תיאו אני מתקשה להאמין שאני בביתו של ג'ון ווד המפקד העליון של כל כוחות המשטרה. שמו של המפקד הנערץ נישא בפי כל אבל רק מעטים באמת מכירים אותו, והנה אני יושב מולו. כל אחד מאתנו לובש מכנס זרוק וחולצת טריקו. שיא הנורמליות. הוא מגיש לי בירה ומזמין אותי לצפות איתו יחד במשחק הכדורסל. כאילו זה…
-
בתה של משרתת 7 – חלונות נפתחים
ג'קסון הריסון מיס דונווי נכנסת לחדר בצעדים מהוססים. היא רואה את לילי שיושבת מולי עם הקבלות. "רציתי לבקש את עזרתה של מיס לילי," היא אומרת לי בקול שקט, כאילו שהיא חוששת שאסרב. אני מביט על לילי. "אם האדון ירשה לי יש לי בקשה," היא אומרת ומרימה את עיניה היפות אליי. "אני יודעת שיש שעות בצהריים…
-
אקדח בידה 15 – המקום השפוי שלה
אמיליה "תסלח לי תיאו. אני משאילה ממך את אמיליה לכמה דקות. אתה מוזמן לקחת לך משהו לשתות בינתיים," אומרת אימא ואוחזת חזק בזרועי. אני מביטה על תיאו שמסמן לי בראשי שאלך איתה. "אימא, מאז שקרה מה שקרה לא הבאתי הביתה אף גבר. לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית אף פעם. תראי איך הוא מסתכל עליי.…
-
בתה של משרתת 6 – שינוי באווירה
ג'קסון הריסון אני מתענג על ארוחת הבוקר. אמנם העיתון פרוש לפניי אבל העיניים שלי סוקרות את הגן היפיפה של האחוזה, והמחשבות נודדות רחוק מכאן. אני מנסה לדמיין מה היה קורה לו היה גורלי אחר והייתי גר בכפר. אני יכול לדמיין את עצמי הולך ליום עבודה בשוק ופוגש אותה. 'איזה מקום בודד זה להיות אדון…
-
אקדח בידה 14 – רגעים של שקט
תיאו "אנחנו נוסעים כעת לדירת מסתור. דירה שאני בחרתי ואיש לא יודע היכן היא," היא אומרת לי. אני מסמן בראשי לעבר הנהג והיא מנענעת בראש לשלילה. זה לא מובן לי, אבל למדתי כבר לסמוך עליה. כעבור נסיעה קצרה הנהג עוצר ליד בניין ישן ואנחנו יוצאים מהרכב. "תודה חבר," היא אומרת לנהג וממהרת להיכנס לבניין. במקום…
-
אקדח בידה 13 – החקירה
'לא היה לך סיכוי במלחמה הזו' אני אומר לעצמי ומתקשה לנשום.. אני מעריך שהנסיעה לוקחת חמש דקות. לא דמיינתי שכך יראו הדקות האחרונות של חיי.
-
בתה של משרתת 5 – משחקות איתה
אני נושם לרווחה כשהיא עוזבת את הספריה. אני מתקשה להכיל את הרגש שלי כעת. אני לא זוכר מתי דיברתי שיחה שזרמה באופן כל כך טבעי עם אישה.