בר אבידן מאמינה באהבה

תגית: כותבת אותי

  • לתפוס לה את הים

    לתפוס לה את הים

      אני מודה שהראש שלי היה בעננים. או אם לאמר את האמת, המחשבות שלי עסקו בו.   החברות הטובות שלי טרחו לספר לי עליו בדיוק כשעמדתי לצאת הביתה מיום עבודה עמוס.   המבט בעיניהן היה מרושע, מין לעג כזה. אפשר לחשוב שהן טובות ממנו.   "הוא לא מעניין אותי," אמרתי להן בקור.   העובדה שנפרדתי…

  • קפה כמשל

    קפה כמשל

    הירהורים של בוקר… העולם מתחלק לשניים- (ואתם כבר יודעים שליותר.) אלה ששותים את הקפה שלהם עם שלוש כפיות סוכר, הכי מתוק אפשר, ואלה ששותים אותו שחור ומר. כבר אמרתי שיש יותר. כי יש מי ששותה אותו עם כפית אחת או שתיים, עם מעט חלב, עם הרבה חלב, עם חלב סוייה, או קרם בטעם … יש…

  • ברוך בואך חודש פברואר

    ברוך בואך חודש פברואר

    ינואר חלף עבר וחודש פברואר כאן. כמה מילים על אהבה שאיתה מזוהה כל כך החודש הזה. ? באהבה אין חוקים. ? לעיתים היא מתבשלת לאט, כמו בישול חמין לקראת שבת. את מביטה בכל מרכיביו וחושבת 'האם מכל אלה יצא משהו טעים?' ? אהבה יכולה לבוא כמהירות הברק שמאיר פתאום את שמי הלב, ברגע שאת הכי…

  • בשביל הרגעים האלה

    בשביל הרגעים האלה

    כמובן שאני אוהבת כל דבר בך. את הרגעים של הצפייה לפני שאנחנו מתראים, את ההתכוננות לקראתה, את הרגע בו אני מרגישה אותך מתקרב ומבחינה בהתרגשות שלך, את המגע הראשוני של משהו כל כך מוכר והרעב הגדול המתלווה אליו. את הרגעים האלה שאתה מתקרב ומתרחק, מקרב אותי אליך ועוצר, רוצה להיות בטוח שכשינוגן אקורד הסיום אהיה…

  • עת לכל דבר

    עת לכל דבר

    לפעמים… צריך רק לשבת בשקט, להושיט ידיים, לחבר את כל הקצוות לאחד. ♦ לא תמיד אנחנו מבינים את הדרך, את הסיבה, או התיזמון. ♦ ההפסקות נכפות עלינו כשאנחנו לא רואים שהגיע הזמן, כאשר אנחנו לא קשובים לעצמנו. ♦ הקשיבו לרוח ולמילים שהיא לוחשת ותבינו. ♦ עד אז, תנשמו מלוא הריאות. ♦ דברים קורים בזמן הנכון.…

  • רושם סימנים

    רושם סימנים

    אומרים שמיליםנחרטות בזכרון. ואני אומרתזה המגע,שרושם סימניםכמו כתובת קעקעבלתי ניתנת להסרה. שולח גליםשל געגוע,של תשוקה,אל האחדשרשם בךאת שמו. ב.א.thanks #i.pinimg.com

  • הוא האחד

    הוא האחד

    האחד, שבעיניו את רואה אותך, שליבך בנוי מתווי שמו. האחד, שהוא החמצן לגופך, וצלילי קולו זורמים בדמך. הוא האחד. הוא האחד שיפשיר את כאבייך, יפזר את חשכת יומך, יחמם אותך באש שלו. אך זיכרי, אש אמנם מחממת, אך קירבת יתר שורפת. השתמשי בה במידה הנכונה. ב.א. Thanks # elisacodesign.com

  • בדיעבד

    בדיעבד

    מילים… לעיתים, הן נבחרות בקפידה לעיתים, נורות לאוויר. חלקן, נאמרות מהשפה החוצה בלי שבאמת יש בהן אמת, אולי כדי לצאת ידי חובה, לרצות מישהו. לפעמים, הן משמשות כחיצי רעל לפגוע בין שבמתכוון, ובין אם בלהט המריבה. ביניהן יש כאלה שהן כל כך קלות שהן עפות עם הרוח, נשטפות במים. יש את אלה שנשארות איתך לנצח.…

  • מהססת

    מהססת

    אתה כותב מילות געגוע בלשון הווה. למה שעוד יהיה. היית שם. לכן אתה יודע בדיוק כמה אתה רוצה זאת. המילים שלך מתעתעות בה. היא איננה יודעת אם התחלת במסע. ולכן.. היא עומדת מהצד, בולעת כל מילה בשקיקה, אבל מהססת. שכן, היא ידעה כבר לב שנשבר מהו. ב.א.

  • קור

    קור

    היא הרגישה שהיא נחנקת, הרגישה שאם לא תצא היא תאבד את שפיותה. "בוא איתי," ביקשה ממנו, למרות שידעה- זה הוא שמערער אותה. הוא הביט בה במבט כזה שאומר: "את רצינית??" "בבקשה," היא ביקשה ולא ידעה למה, שכן ממנו היא רצתה להתרחק. לבסוף משכה בכתפיה, לבשה את הסוודר, ויצאה לשוטט ברחובות. "קר בחוץ," הוא קרא אחריה,…