תגית: כותבת אותי
-
מנקד את הלב
נשיקות קטנות לאורך צווארך, לכאורה מחווה רגעי של איבוד חושים. ובכל זאת זה שמנקד לך את הלב בפרחים. ב.א.
-
שתיקה מתאפשרת
לפעמים, הדיבור הוא בלתי נמנע כי קורים דברים וצריך לדבר. לפעמים, מתאפשרת שתיקה. כשאני לידך ידי מרפרפת על שלך ידך נוגעת בי בהיסח הדעת. רק הלב מדבר. שלי מול שלך, שלך מול שלי. והשתיקה יפה לנו. בר
-
הניחי נפשך
גם אם תניחי את אחרון בגדיך בדרך למיטת האהבה, את תשארי לבושה ומוסתרת אם לא תניחי לפניו גם את נפשך. בר #etsy.com
-
כשכנפיים נשברות
הוא הסלע, האיזון, הפרא, ועם זאת העוגן. היא העזר, השקט, הכנפיים שעוזרות לו לעוף. אך מה יעשה כשהיא איבדה את שפיותה? כשסלע נשבר, וכנפיים מתרסקות…. בר
-
תיבות מוסתרות
תיבות מוסתרות שאבק הזמן כיסה אותן. לעיתים אם תפתחן יוכשו ידיך, מנחשים רוחשי רע שרק המתינו לפתיחתן. לעיתים דווקא שם, תמצאנה גלויות נושאות מילים מנחמות, ומהן יפרחו פרחי אביב בשלל צבעים. לעולם לא תדע. הבחירה היא בידיך, האם להסיר את מעטה האבק ולהסתכן בפתיחתן. בר. #singularityhub.com
-
לפשוט מעליך
כמו שמקלפים בצל,בעצם לא,קלמנטינה,כי היא מתוקה יותר. כך אני רוצהלפשוט מעליךאת בגדי הייצוג,להניח למילים לנוח,ולגלות אותךמבפנים.לא ערום מבגדיך,אלא לבוש ברגשות. בר #pinterest
-
אישה יפה ג' 107-108
בפרק הקודם: בעמק נאפה חוגגים את נישואיהם של כריס וסול. קארינה מגיעה שיכורה ומבקשת שיתנו לה להכנס אבל השומר מונע זאת ממנה. סול מבקשת ממנה שתעזוב, אבל היא מבקשת לראות את פול, אבל הוא דוחה אותה. מאיה חוששת כשהיא רואה אותה אבל פול מבטיח לה שהוא לא יחזור לקארינה. * פרק 107 – ניצנים חדשים…
-
סופג הכל
ללבאין גבולות. הוא סופגהכל הוא מכילהכל זוכר כל מילה,כל מגע,כל ליטוף.את הטוב.את הרע. ולכןעלינו לזכורולשחרר אותומהכאביםשמצטברים בו,לאפשר לטובשוב להציף אותו. בר#depositphotos.com
-
תתרגל
"עצום את עינייך," היא אומרת לו, "דמיין את מגע אצבעותיי מרפרף על עורך. לאורך זרועך, צווארך, ומטה. "דמיין אותי," היא אמרה לו, "תתרגל. בינתיים, אני עושה אתך אהבה במילים. השאר עוד יגיע," כך אמרה. בר
-
צעד קדימה
להתגנב לכאן בלילות, אור כבוי, להניח מילים מדם לב. בהמתנה. עינים פקוחות שותות בשקיקה טיפות לב, ונעצמות לרגע, סופגות אותן. צעד קדימה. בר maztermind.com