בר אבידן -מאמינה באהבה

תגית: כותבת אותי

  • לב לוחש

    לב לוחש

    שמה את הלב שלי על לוח מודעות. כל אחד יכול לראות, כל אחד קורא אותו אחרת. אבל רק מי שמכיר באמת את שפתו, יודע מה הוא אומר בדיוק מה הוא לוחש. בר

  • רוצה הכל

    רוצה הכל

    את מתנהלת בזהירות. מורידה ממך פרטי לבוש של הנפש, מגלה טפחיים, מסתירה קצת טפח. מבינה שכבר מאוחר, כי ראה כבר את כולך. את צמאה למילה, רעבה למגע, משתוקקת, ומשתתקת. האם הלכת רחוק מידי? פתאום את מהססת, חסרת בטחון, מוותרת. את רוצה הכל, והוא, אין לו מה לתת. את נאלמת, ונעלמת. את מקווה שיבוא אחר, שיאיר…

  • משחק האותיות

    משחק האותיות

    גם מעבר למסך הדומם אני שומעת את קולך, רואה את פסיעותיך. אצילות , נחפזות, כמו של פנתר שחור רב עוצמה שיודע שאני באה עם הלב. אתה נסחף אחריי למרות שמשתוקק להתפרץ. "בואי נשחק," אתה מבקש "במשחק האותיות." "אלף," אתה אומר. "סטופ," אני אומרת. ומרגישה את המסך הקר מתמלא בחיוכך. אבל אתה, לעולם לא תודה שצדקתי.…

  • שקוף מולי

    שקוף מולי

    אתה מבין, גם אם אתה עוטה מסיכה, הראש שלך שקוף אני רואה בו הכל. את האנשים הקטנים המתווכחים בתוכו, אם כך, או אחרת, את אנשי המוסר שלך, את עבדי התשוקה שלך. את המוזות השרות בך, את אלה שצובעות לך את החיים בגוונים. אני רואה אותך, פשוט כמו שאתה.

  • Untitled post 16661

    לו הייתי כותבת בעט על נייר ודאי היו מצטברים עשרות ניירות מקומטים לרגליי. היום אין קל מזה. לוחצים על "דיליט" והכל נעלם. זה קל וזה נוח ועם זאת זה מאפשר לחשוב פעמיים והמילים לא זורמות כנחל מהלב לנייר. מכל המילים שניסיתי לכתוב בלי לחשוף באמת לא נותר דבר. ב.א.

  • Untitled post 16658

    לא כל מחשבה שעוברת לי בראש ראויה שתעלה על הכתב. רק אם היא מדוייקת, בהירה ומובנית, אפילו אם לעיתים משתמעת לשתי פנים (בעיני הקורא), רק אז אני שוקלת להביע אותה במילים. הרי רגש אפשר להביע במילה אחת לשם כך נוצרו מילות הרגש. אבל רעיון, זה כבר משהו אחר. לשם כך צריך לחבר כמה מהן ואם…

  • Untitled post 16685

    את יכולה לנסות לדייק את הרגשות, שלך של אחרים. אבל לעיתים כשאת מוצפת, כשהרגש עולה על גדותיו, את מבינה שעדיין לא נוצרו המילים לתאר את מה שאת מרגישה. ולא רק על בכי אני מדברת, אלא גם על א ה ב ה . בר malinino.weebly.com

  • מקומן של התשובות

    מקומן של התשובות

    אין לי צורך במילים. הרי בתוך כל הסערות הן נטרפות. המילים מתפרקות לאותיות, ומתקשות לחזור למקום. ואתה שיודע, אוחז בידי בין ידייך המגוננות, מניח את ראשי על לוח ליבך. “תקשיבי,” אתה לוחש לי, “שם נמצאות כל התשובות.” אני עוצמת עיניי, מקשיבה למנגינת ליבך. מול עיניי כמו במטה קסם מסתדרות שוב המילים. אני פוקחת את עיניי…

  • סופים

    סופים

    ישנם כל מיני סופים. יש כאלה שהדלת בהם נטרקת בחוזקה. הדיה מהדהדים כמו הד בהרים, וציריה צורחים באזניך. יש דלתות שנסגרות בשקט, בחרדת קודש, כאילו אינך רוצה להעיר איש מתרדמתו. יש דלתות מסתובבות, שאת עומדת משתהה איך הגעת לצד השני. וישנן דלתות, שאת עוברת בעדן, ורק מתישהו מסתכלת לאחור, ורואה כמה את רחוקה מהמקום בו…

  • חזק בשבילה

    חזק בשבילה

    מידי לילה היא מלקטת מילים מיער האותיות שיתאימו בשבילו. היא לא מצפה שיסמן לייק או לב אוהב, אלא מצפה שייתן לה לגעת בליבו. היום זו היא שמשתקפת בעיניו. רועדת קמעה, חוששת ממה שיאמר. והוא כמראה לה, ועם זאת כל כך חזק בשבילה. בר