תגית: והימים ימי מלחמה

אני מעיפה מבט אחרון על הדירה ומברכת בליבי את העובדה שכאשר נכנסנו לדירה היא הייתה מרוהטת, כך שכל הזכרונות שחווינו נשארים כאן. לשמחתי גור לא נמצא איתי. אני זקוקה לפרידה הזאת לבד. אני שואפת לתוכי את הריח, למרות שאני יודע שדבר ממנו לא נשאר. ועדיין, קשה לי שלא לדמיין את הקול שלו בין חדרי הדירה,…

"זה מה שאני מבקשת מכם," אמרה רופאת הנשים שאליה הגענו במסע המייגע שלי להרות, "תמדדו חום כדי לדעת מתי יום הביוץ שלה." ישבתי מולה ותהיתי מתי היא בוחרת לדבר בלשון רבים, כאילו שאורן אמור להיות זה שאחראי למדוד לי חום, ומתי היא מדברת עליי בגוף שלישי. הבטתי עליה, והרגשתי שאני בסרט רע. אני לא זוכרת…

לאורך חייך אתה אוסף חברים שונים. אלה שהיו איתך בבית הספר, בתיכון או באוניברסיטה. חברים מהבית, מהשכונה, או כל קבוצת נוער. וישנם החברים מהצבא, שהם עולם נפרד בפני עצמו. מה שאתה עובר איתם בלתי ניתן להשוואה. הם רואים אותך בשיא חולשתך, ומשתאים כשאתה בשיאך. הם יודעים דברים, שלא שיתפת איש. ואתה, כמו האחרים תהיה מוכן להקריב…

במשך ימי המילואים מצאתי עצמי שולח הודעות להוריי ואחיותיי. לה כתבתי פעם בשבוע אולי, וגם זה פסק.  הרגשתי שאני מאלץ את עצמי לכתוב, גם אם זו רק הודעה קצרה בנוסח של 'אני בסדר.'  הרגשתי שהמרחק עושה את שלו. לא רק מצידי, אלא גם מצידה.  "אז מה אתה אומר עדי? אני מתקשה להאמין שאנחנו באמת משתחררים.…

לילי לשם מצד אחד אני שמחה שאני בארץ בימים אלה, הייתי יוצאת מדעתי אם הייתי נמצאת כעת בחוץ. מצד שני אני כועסת על כך שכשסוף סוף היכרתי את מי שאני מחפשת כל כך הרבה זמן, עליי להפרד ממנו. הוא מנשק אותי בלהט, מתעלם מכך שאנחנו לא לבד. אני מבינה את הצורך שלו. גם הוא מתקשה…

כשהבטן מקרקרת אין לך ברירה אלא לחפש כל דרך למלא אותה. העורך שלי, שבינתיים פוטר לאחר שהתלוננו עליו על שהטריד מינית את העובדות במערכת העיתון, הציג בפניי שתי אפשרויות. "יש לך שתי ברירות הודיה," הוא אמר בטון שלא משתנה לשתי פנים, "או לכתוב את המדור הזה, גם אם זה לא בדיוק כוס התה שלך, או…

פרק 1 פרק 2 – 4.1.23 פרק 3 – 11.1.24 פרק 4 – 18.1.24

לילי לשם אני מתעוררת בבהלה. מסתבר שנרדמתי על הספה, והשארתי את דלת היציאה למרפסת פתוחה, מה שגרם לרוח השובבה לחדור לחדר ולקרר אותי. אני רועדת מקור ומחבקת את עצמי בניסיון להתחמם. 'אז את בבית מלון בתל אביב,' אני מדברת אל עצמי. את זה אני מצליחה להבין, רק לא מה השעה, או איזה יום היום. 'איפה…

שבועות של הכנה מונחים על השולחן לפניי בסדר מופתי. עוד כשעה, למעשה קצת פחות, יתמלא חדר הישיבות, ותתחיל המצגת שתסמל את העידן החדש של החברה. כאשר הטלפון נייד מצלצל אני מתעלם ממנו. זה לא הזמן לנהל שיחות. אני יודע שלו הייתה זו שיחה חשובה, היא הייתה עוברת דרך המזכירה שלי. מי שמתקשר לא מרפה ומתקשר…

בבת אחת התהפך עולמי. לא היה לי ספק, לא חשבתי פעמיים. למרות שלא קיבלתי צו, התקשרתי ושאלתי לאן עליי להגיע. “אני לא מבינה למה אתה הולך," היא אמרה, "לא יכולת לחכות שיקראו לך, אם בכלל?" "את מבינה שאנחנו במלחמה, נכון?" שאלתי אותה באיפוק בזמן שארזתי את תיקי. "תבטיח שתתקשר," היא ביקשה. "כשאוכל," עניתי קצרות. הידיעות…