תגית: בתשוקתי

וכל מילה שלך רק מגבירה את האש… וכל תנועה שלך, החל מהרעש הזה שמפר את השקט, בשעה שאתה מניח את אצבעותייך, אלה שאני עורגת אליהן, על אבזם חגורתך. אני עוצמת עיניים, מרוכזת כולי לשמוע את ה"קליק" של פתיחתו. הרי אני יודעת מה מסתתר שם, מתחתיו. ובעקבותיו, הקול של החגורה שמחליקה בין הלולאות, כמו נחש חמקמק,…

אצבע אחת, זה כל מה שאני צריכה, האצבע שלך. שתרפרף לאורך לחי לכיוון שפתיי, כאילו אומרת: "תתכונני."   היא גורמת לי לפשק מעט את שפתיי כדי לתת ללהבה שנדלקה באחת להשתחרר ממני.   "תתכוני," אתה לוחש לעורפי, ושפתיך מרחפות מעל שיערי. אני נעטפת במבשם מי הגילוח שלך.   אני מפסקת עוד מעט את שפתי מחפשת…

אתה חושב שאתה צריך ללמד אותה. אינך יודע שלביאה נלחמת בשביל כולם, ולעצמה לא מבקשת הרבה? היא רק צריכה את המבט, את השקע הזה בצוואר להתחכך בו, את הרגשת העוצמה שאתה מפגין, גם אם אתה רק נוכח. הידיעה שאתה שם, נותנת לה את הכח לחיות את היום יום שלה. גם אם הוא מלא במרדפים. הידיעה…

אתה מביט בי בעיניים בוערות מתשוקתך. אני מרימה אלייך עיניים סקרניות חושפת את הרגש שבי. אתה מתרכך לרגעים נדירים, מאפשר לי לצלול לרגש הגואה שבך. ב.א. # hellotimandra47universe.tumblr.co

אתה נדחק לתוכי, לפינות הנסתרות שאיש לא היה בהן. נשימותיך כבדות, שלי מתקצרות, נושך שפתייך, אני את שלי. וכשאתה מרוקן את כולך בי, אתה משחרר ממני את כאביי. אני לא מתאפקת ולוחשת את שמך. ובכך אומרת לך: "תודה," אומרת לך: "אני חופשיה," אומרת לך: "אוהבת." רגעים אחרי, כששנינו נושמים שוב, אתה עוטף את כולי בזרועותיך…

פעם ידעתי במדויק מה אני אוהבת, יכולתי לכתוב מילה במילה, את התיאור שלך. כשבאת אליי, והתגנבת מבין הסדינים, הייתי המומה. כי זו לא הייתי אני, וזה לא היית אתה. כל כך רחוק מדמיוני היית, כל כך רחוקה הייתי ממה שחשבתי שאני. כל שהיה צריך לקרות הוא שתעביר את ידך ברפרוף כמעט לא מורגש, לאורך מתאר…

בוקר חדש. אתה מתחיל יום עבודה וכולך מרוכז בו. המסך שלך מראה שאתה כבר ממש בתוך סערת היום. כשעל צג המחשב שלך מספר חלונות פתוחים ועוד אחד גדול בצד שמריץ כל הזמן מספרים משתנים וגרפים. מבטי נמשך לידך שכותבת במהירות משהו על נייר שלידך.   אתה לובש ג'ינס זרוק וחולצת בד כחולה, שמבליטה את עיניך.…

כמובן שאני אוהבת כל דבר בך. את הרגעים של הצפייה לפני שאנחנו מתראים, את ההתכוננות לקראתה, את הרגע בו אני מרגישה אותך מתקרב ומבחינה בהתרגשות שלך, את המגע הראשוני של משהו כל כך מוכר והרעב הגדול המתלווה אליו. את הרגעים האלה שאתה מתקרב ומתרחק, מקרב אותי אליך ועוצר, רוצה היות בטוח שכשינוגן אקורד הסיום אהיה…

לעת לילה !   By Bar Avidan on ינואר 28, 2021 “תכתבי אותנו,” הוא מבקש.   “אני בישיבה כעת,” אני עונה לו.   “וזה מעניין אותי כי..” הוא עונה לי. “יש לך שעה להעלות את המילים שלך על הקיר שלך. את ואני לעיני כולם,” הוא כותב.   “אתה בלתי אפשרי,” אני אומרת לו, “ולעיניי מי…

אתה מרגיש שאתה משתגע.אתה בוער כולך,אתה כל כך צריך אותה,שתהייה כאן ועכשיו.יש לך כל כך הרבה דברים לאמר לה.אבל בעיקר אתה צריך להרגיש אותה. ״בואי אלי,״ היית אומר לה.והיא היתה עונה לך: ״אתה יודע שאיני יכולה,"ואומרת: ״אתגנב אליך בחלומך״״לא רוצה שתתגנבי, תבואי בגלוי, לגמרי בגלוי,״ היית עונה לה מיד. ״אני רוצה אותך עכשיו,״ היית מוסיף…