תגית: בר אבידן
-
אהבה כפויה 29 – אהבת אמת
אני יושב עם אבא בחדר האירוח. העצים מפצפצים באח, מפיצים חום בהישרפם, יוצרים אווירה מיוחדת. אני מרגיש שאיתם נמסים שרידי הכעס שלי כלפי אבא. "ועדיין אני אומר לך, שטעית כשאמרת שאודה לך על השידוך בינינו," אני אומר לו והוא מקמט את מצחו בחוסר הבנה. "כן. אני צריך להודות לג'וי שהפכה את זה לסיפור אהבה שסוחף…
-
קשוח
במבט ראשון, הוא נראה קשוח, אחד ששום דבר לא יכול לשרוט לו את קצה הציפורן. המבט שלו יכול להקפיא אפילו קרח. איש לא יראה זאת, (כמובן שגם הוא לא יודה בזה,) שיש לו נקודת חולשה. זה קורה לו ברגע הכי לא צפוי, וכמה שיתנגד זה גדול ממנו. הוא גם לא יכול להסביר לעצמו איך, ולמה,…
-
לקום מאפר 6 -שומרת על ליבה
אני רוצה לשוב לחפש מקום לינה ללילה כאשר אני פוגשת את אקארי שלמדה איתי. * את אקארי היכרתי ביום הראשון ללימודים. היא הגיעה לניו יורק בגיל צעיר מאד. האנגלית בפיה הייתה מושלמת, אבל המראה שלה מסגיר את מוצאה. "מה פרוש שמך?" שאלתי אותה בסקרנות. "אקארי הוא יסמין לבן," היא חייכה אליי בביישנות. סיפרתי לה שאבי…
-
גלי האוקיינוס 18- השתלשלות מפתיעה
אנחנו מסיימים לשתות את הקפה, ואני לוקח את אימא לקניות. "היום ניסע בג'יפ שלי," אני אומר לה. "אבל הוא לא מותאם לנכה כמוני," היא אומרת בעצב. "את מזלזלת בכח שלי?" אני מרים מולה גבה. "לא התכוונתי לפגוע בך," היא אומרת נבוכה. "אני חושב אימא שהגיע הזמן לשינוי. אני מניח את ידי האחת מתחת לברכיה, מבקש…
-
לקום מאפר 5 – מסכת שקרים
למרות מילות ההרגעה שאמרתי לאודרי, אני מבינה שהגיע הזמן שאדבר עם קטלינה. אני מבקשת מבילי שתביא לי את התיק של האירוע, בו ביקשתי ממנה שתתייק צילומי מסך של השיחות שלה עם קטלינה, כולל הצעת המחיר שלנו והאישור שלה. "כשיש לך דקה אבקש לדבר איתך," אני אומרת לקטלינה באיפוק. "אני באמצע חגיגת יום ההולדת של בני,…
-
גלי האוקיינוס 17 – פרידה סופית
אני מסיימת את יום העבודה בשעה שבע בערב, זאת לאחר שהמחליפה שלי אחרה בשעתיים. "את מבינה כמה את חיונית כאן?" שואל אותי פרופסור בלאו, לפני שאני עוזבת. השמועה על התינוק שעבר החייאה על ידי נישא בפי כל, ואני זוכה להערכה מצד עמיתיי, כמובן חוץ מד"ר אלכס קימברלי, שתמיד חייבת לומר משהו לא חיובי. * "את…
-
אהבה כפויה 27 – תחושת בטן
אני מוצא עצמי מרחם על פיית' שהיא בכלל יכולה לחשוב מה היה קורה אם הייתי מתאהב בה חזרה. הרי היה כל כך ברור שאין לי שום עניין בה. אני רגוע יותר, כעת כשאני מבין שאין מה שקושר אותי אליה. אין לי ספק שדניאל איננה בתי. יש משהו אחר שמנקר כעת במוחי. מה גרם לג'ונה בדמינטון…
-
מתמסר למילים
הוא מציץמבעד לכתפילמילים שנרקמות לילסיפור. הוא רואהאת הבעת פניי משתנהבהתאם למיליםשאני כותבת. "אני כבר חסר סבלנות לקרוא אותן," הוא אומר בשקט. אני מדמיינת אותו, אוחז במילותיי, מרוכז בסיפור, ורוצה לראות את פניו כשהוא קורא אותן. אבל הוא לא. "אני אוהב שאת מקריאה לי, המילים שלך מלטפות לי את הלב," הוא אומר, מעביר את הטלפון הנייד…
-
אחות חורגת
"למה שלא תקפצי לבקר?" שואלת אותי אחותי החורגת. אני מכירה אותה ויודעת שאף מילה שיוצאת מפיה, איננה מקרית."מאז עברת לניו יורק לא נפגשנו," היא ממשיכה בטון מתפנק. 'כי ממש אנחנו אחיות בנפש,' אני חושבת לעצמי ומגלגלת עיניים. "את יודעת איך זה. אני חדשה כאן, ועובדת שעות רבות," אני מנסה להתחמק. "אל תהיי כזאת. אני מתגעגעת,"…
-
לקום מאפר 4
אני רוצה להגיב לסלין, אבל היא מתרחקת מייד. "סלין בהחלט מרשימה. האופן בו פעלה מול המתחזים האלה, ראויה להערכה," אומר ניק שאינו מבחין בכך שאני עומד לדבר, "אני חייב להודות שלא חשדתי שכך המצב, להיפך התפלאתי מדוע היא נוהגת בהם כך." "אין ספק שהיא מפיחה רוח חדשה במקום," מביע ג'ק את דעתו, "יש אווירה הרבה…