תגית: בר אבידן
-
לא מייפה את העולם 11- שמלה אדומה
אנחנו נקראים לשוב לאולם בית המשפט. "אין לך מושג כמה כח יש לי כעת להילחם בג'יין, עכשיו כשאת יודעת את האמת. אני אפגיש אותך עם אימך בקרוב. היא משתוקקת להכיר אותך. רק שתדעי שהיא מעורה בכל פרט בחייך, ואוהבת אותך מאד." המילים של אבא מחממות את ליבי באופן שלא הכרתי. סוף סוף אני מרגישה שאני…
-
דמעותיה של דריה 20 – האחד שלה
"זה יום החוגים של הילדים, נכון?" שואל אותי גל, בזמן שהוא משלב את אצבעותיי בשלו ומתרחק מהסטודיו. אני רואה את העיניים שלו נוצצות, ומבינה שהשאלה הזאת לא נשאלה סתם. "כן," אני עונה, ממתינה לשמוע מה עובר לו בראש. "זה אומר שיש לנו עוד זמן לעצמנו. ניפגש בבית? אני צריך לסיים משהו, ואגיע הביתה, לבית שלנו."…
-
פרי מתוק 9 – מפגש מאכזב
"אני מצטער לי," אומר לי עידו, כשהוא בא לבקר אותי אחר הצהרייים. "אמיר סרב לקחת ממני את המכתב שלך. השארתי אותו שם, אבל הצצתי לראות מה הוא עושה איתו. הוא קרע אותו וזרק לפח." "שום דבר כבר לא מפתיע אותי. אני מניחה שאצטרך להמתין שישלח לי את הניירת לחתום עליה. יותר לא אפנה אליו. הפעם…
-
לא מייפה את העולם 10 – מבט רווי שנאה
השעה כבר עשר בבוקר. אנחנו אחרי ביקור הבוקר במחלקה, בנוסף לביקור שלי אצל שתי המטופלות שלי באגף הצפוני. עוד שעה תהיה לנו ישיבת צוות, ואני הולכת לחדר הרופאים, כאשר אנט קוראים לי חזרה לתחנת האחיות. "פרופסור הדסון מבקש לדבר איתך," היא אומרת ומצביעה על אבי שעומד סמוך לחלון ומשקיף החוצה. "אליזבת, אנחנו יכולים לדבר?" הוא…
-
לא מתפשר 8 – כרטיס ברכה
אנחנו עולים לקומת ה VIP שם ערכו עבורנו שולחן עמוס בכיבוד. "עכשיו את יכולה לומר לי את האמת טסה, נכון שידעת הכל לפרטי פרטים? אני מורידה בפנייך את הכובע, על כך שבמשך כל החודש שאני מנדנדת לך שתגלי לי מה ריאן מתכנן ליום הולדתי, ולא גילית לי דבר," אומרת רוז ומביטה בעיניים נוצצות על הטבעת…
-
דמעותיה של דריה 19 – זעקה מרה
"דאגתי לך," אני אומר לגל כשהוא מגיע לבית הקפה. "תראה איזה מזג אוויר משגע," אומר גל, מתעלם מדבריי, וניגש להזמין לנו קפה, "בוא נקח את הקפה, ונרד לחוף." וכך אנחנו עושים. "כשצפינו בכתבה על דריה בזמן שהיית במרפסת, לילך פלטה שדריה המטפלת שלה. לא היה לי מושג שהיא במצוקה נפשית. הייתי בטוח שיש לה מאהב.…
-
לא מתפשר 7 – חוגגים
אני מגיע לאזור בו מתכנסים כולם ליז עומדת ליד האח וצופה על המסדרון ממנו נכנסים ללובי. אני רואה את ההתרגשות בעיניה כשהיא מבחינה בי. היא ניגשת אליי ומחזירה לי את הספר. "נהנית מהקריאה?" אני שואל אותה. "כן ספר נחמד," היא עונה, כאילו הספר, אחד הטובים שקראתי לאחרונה, הוא סתם ספר לא מרגש. "אהבת את סצנות…
-
פרי מתוק 8 – פגישה בהפתעה
אנחנו נוסעים לשדה התעופה. ויליאם לא נותן לי לסחוב את המזוודות, ודואג להביא לי בקבוק מים וחטיפים. אם מישהו היה מסתכל עלינו מהצד, לא היה לו ספק שהוא בן הזוג שלי. אני מודה שנעים לי שמישהו דואג לי, רק איני יכולה למחוק ממוחי את המחשבה שזה היה צריך להיות אמיר, הגבר שאני כל כך מאוהבת…
-
דמעותיה של דריה 18- צעדים לקראתה
"חזרתי מהמילואים מרוסק. לא הייתי מסוגל לחשוב על מה עבר עלייך בכל החודשים ההם שנעדרתי מהבית. המחשבות עלייך בזמן המנוחה מהלחימה, היקשו עליי. היית כל כך חסרה לי, נפשית וגם פיזית, שדחקתי מעליי את המחשבות. לא הייתי מסוגל לדבר איתך, כי לא ידעתי איך אני יכול לעודד אותך, איך יכולתי להבטיח לך שאין לך מה…
-
לא מייפה את העולם 9 – יוזמת
אני מביטה על פיית'. כל מי שרואה אותה לא יכול שלא להתפעל מיופיה. היא בעלת שיער אדמוני קצר, ועיניים ירוקות. מי שרואה אותה יכול בהחלט לזהות את הגנים של משפחת מקנזי הסקוטית. אני סקרנית לראות איך יהיה המפגש ביניהן, שכן הן עוסקות בעולמות משיקים. "ספרי לי עלייך," מתעניינת פיית'. המבט שלה כולו מרוכז באליזבת. "אני…