תגית: בר אבידן
-
מעבר לגבולות היגיון 19 – התמונה על השולחן
אני מותש מכדי להתווכח עם ג'ון. אין בי כוחות להילחם בה. אבל יותר מזה, אני לא מסוגל להביא את עצמי לשכוח אותה. היא חסרה לי כל כך. אני לא בטוח שאני מסוגל נפשית לעמוד מול המילים שלה. "אתה רוצה שאקריא לך את התצהיר שלה, או שאתה מעדיף לקרוא בעצמך?" שואל ג'ון. "תתמצת לי אותו בכמה…
-
גלי האוקינוס 3 – משחק ראשון
למרות שאימא חושבת שאני מחולל ניסים, אני ממתין לריבר מחוץ לבית ההורים. אני חייב להיות בטוח שהוא לא עומד להפוך את ארוחת ליל שישי לסיוט. אני לא ארשה שיקרה משהו שישבור את אימא. "תבטיח לי שתתנהג יפה," אני מקבל את פניו, ומביט בו במבט קשוח שלא משתמע לשתי פנים. "אני מבטיח," הוא עונה לי ונאנח,…
-
אהבה כפויה 13 – פגישה בריידר
אני תוהה האם ג'וי יודעת על הקשר שלי עם גידאון. ויותר מזה, האם היא יודעת שאני עומד להיפגש איתו. אני עוטה מייד על פניי את מסכת פני הפוקר. אני לא אתן לאף אחד לראות מה הידיעה שהיא כאן מחוללת בתוכי. אני מחנה את המרצדס וניגש ללובי. "שמי קרטר ג'ורדן. יש לי פגישה עם גידאון בקהאם…
-
מעבר לגבולות היגיון 18 – מציאות מפתיעה
אני נהנית מחברתן של חברותיי. החיים נראים כל כך חסרי דאגות לידן. אלא שהאמת שונה. העדרה של ליליאנה כל כך בולט, שכן היא איזנה תמיד את 'השיחות על כלום,' כפי שהיא נהגה לקרוא לזה, בכך שתיבלה אותן בשיחות על נושאים רציניים יותר. רק כעת אני קולטת כמה היו בה צדדים רציניים, והעובדה שהיא התנהגה כפי…
-
תמונות חיי
תמיד חלמתי שתהיה לי מרפסת בחזית הבית, כמו בסרטי העיירות האמריקאים. דימיינתי את עצמי יושבת עם המחשב, ועפה עם הסיפורים שלי. כמו מכונית פאר עם גג נפתח, שמוציאה עיניים מקינאה, לשבת בתוכה כשהשמש קופחת על הראש, זה לא תענוג, גם כשהרוח פורעת את השיער כשאת נוהגת, אז אצלי הגג נשאר סגור. כך גם הכתיבה בשמש…
-
גלי האוקיינוס 2 – הזמנה למשחק
אני חוזר לדירה ומרגיש כמו ארי בסוגר. אני מוצא עצמי הולך הלוך ושוב חסר מנוחה. אין לי חשק לצפות בשום תוכנית בטלויזיה, ולא סבלנות לקרוא. תמיד כשאני חסר מנוחה כמו היום, אני יוצא לצייד ומפרק את כל המתח שהצטבר בי על אחת שבטח לא אראה יותר לעולם. בתוך תוכי אני יודע שזה לא נכון עבורי…
-
אהבה כפויה 12 – לא רואה אותו
"אתה כנראה לא מבין משהו עקרוני," אני אומרת לקיינון. "אני לא חייבת לאף אחד מכם דין וחשבון. האדם היחיד בעולם כולו שאני חייבת לו הסבר זה קרטר." “הוא צופה בך מקומת הVIP, דבר לא נעלם מעיניו," עונה קיינון בטון מתנשא, כאילו ניצח אותי בתחרות. אני מרימה עיניי לקומה העליונה ורואה את מבטו של קרטר נעוץ…
-
מעבר לגבולות היגיון 17 – שיחה מהדהדת
אני מרגיש שקשה לי מידי להתעמק בטלפון הנייד של ליליאנה. עבר עליי יום קשה עם הישיבה שנקטעה באיבה, והעזיבה של אן. אני עייף מאד, אבל יודע שכשאעלה לחדרי, אהיה בו שוב לבד. מה שעד היום לא הפריע לי, הופך להיות קשה מנשוא עבורי. אני מתהלך בבית חסר שקט. כשהטלפון מצלצל אני מקווה בכל ליבי…
-
גלי האוקיינוס 1 – אין רגע דל
מי קבע שהבגד שעליך הוא מי שאתה? הרי הבגד לא מספר היכן גדלת, איזה ערכים ספגת, איך עולם הרגש שלך, איזה זכרונות חרוטים בך. מי יודע לקרוא מילים, ופרושן בין השורות? כמה מאתנו, מראים את עצמם כפי שהם באמת? אני יודע שאני לא. ב.ק. #גלי_האוקיינוס אופנוע ים מתקרב לעברי במהירות מטורפת, עד כי נדמה לי…
-
אהבה כפויה 11 – השיבה הביתה
אני פונה לעבר החדר שלי ונעצר מול השלט שתלוי על הקיר מימין לדלת- מר קרטר ג'ורדן, סגן נשיא אני נכנס לחדרי וחושב כמה המילים האלה מעוררות כבוד כלפיי, וכמה אני לא מרגיש מחובר אליהן. אני איש עבודה, אמנם שייך להנהלת החברה, אבל בעיקר לא מרגיש באמת שהיא שייכת לי. הייתי מסתפק בחדר עם שולחן גדול…