תגית: בר אבידן
-
לא מתפשר 10 -קוביית משחק לבנה
שוב בוקר, ושוב אני קמה לעבודה בחוסר רצון מובהק. אני מגיעה לעבודה, ומוצאת על השולחן שלי שלושה תיקים עבים כרס. 'לפחות תהיה לי תעסוקה כל היום,' אני חושבת לעצמי. אני פותחת את התיק הראשון ומתפלאת שהוא עוסק בנושא שונה לגמרי ממה שעסקנו בו עד היום. אני מביטה בסקרנות גם בשני, ורואה שגם הוא באותו נושא…
-
דמעותיה של דריה (הסיפור כולו..)
הסיפור הזה שונה מכל סיפור שכתבתי. שלא כמו סיפורים אחרים, לא בחרתי לו מראש תמונה, וגם כשבחרתי, שניתי אותה לבסוף. גם שמו של הסיפור היה #המיית_הגלים, וככל שהוא נרקם בדימיוני, גם שמו השתנה. הוא אמור היה להיות סיפור קצר בקטגורית #והימים_ימי_מלחמה, כיוון שהוא נכתב על רקע מה שקורה בארץ. הכל בו התנהל לא כפי שציפיתי.…
-
פרי מתוק 11 – מילים שנוגעות
"אתה מוכן להסביר לי מה קורה אמירי?" שואל אבא. אני לא זוכר מתי הוא קרא לי בשם החיבה הזה. שנים זה רק אמיר. זה רק מראה לי שהוא מוטרד מההתנהגות שלי. אני מנסה לשחזר אם אמרתי משהו חריג. "קיבלתי טלפון מהאח המופרע של לי," אני מתחיל לומר. "לא מתאים לך לקרוא לו כך. העובדה שהוא…
-
לא מייפה את העולם 12 – מדברים
אני מנסה להבין מה קרה, שאחרי לילה כל כך סוער, אליזבת לא מתייחסת אליי. אני יודע שהיא לא עזבה סתם אלא כיוון שקיבלה טלפון מאחיה. אחר כך היאהגיעה לעבודה ושוב נעלמה פתאום באמצע היום. לעומת זאת ד"ר שילון מנסה לתפוס היום את תשומת ליבי. בכל מצב אחר הייתי פשוט מבהיר לה שאין לה מה להתאמץ,…
-
-
דמעותיה של דריה 21 – כל מה שהיא צריכה
אנחנו יחד, ואני שוב נושם. אנחנו מדברים המון. דריה מקשיבה לי בסבלנות אין קץ. לעיתים היא אוחזת בידי, לפעמים מלטפת את פניי ברוך. היא מטפחת את הגבריות שלי, ולא נותנת לי ליפול. "אני רוצה להזמין כמה חברים מהמילואים לברבקיו," אני אומר לדריה, "זה בסדר מצידך?" "ממתי אתה צריך לשאול אותי?" היא עונה מופתעת. "אני לא…
-
פרי מתוק 10 – מאיים
שלושה שבועות אני בפגייה עם ליאם. המשפחה שלי עוטפת אותי בהמון אהבה. אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלעדיהם. מיום שילדתי לא יצאתי מפתח בית החולים. "מצבו של ליאם טוב. אמנם הוא עדיין זקוק לתמיכה, אבל הוא מתפתח מאד יפה. אני חושבת שהגיע הזמן שתיסעי הביתה בלילות. שלושה שבועות את ישנה על הכיסא בבית החולים,…
-
לא מתפשר 9 – שיחה אינטימית
למחרת היום אני מגיעה למשרד, מתעלמת לחלוטין מליז. היא מתחילה לומר משהו, אבל אני אוחזת בטלפון הנייד שלי, ומעמידה פנים שלא שמעתי. אני מוצאת כמה תיקים על השולחן שלי ומתחילה לעיין בראשון. נושא התיק חדש עבורי. ואני מתחילה לערוך מחקר בנושא. אני מנסה לחשוב מי יכול לעזור לי, והזכרת במקס אותו פגשתי אמש. הדבר האחרון…
-
לא מייפה את העולם 11- שמלה אדומה
אנחנו נקראים לשוב לאולם בית המשפט. "אין לך מושג כמה כח יש לי כעת להילחם בג'יין, עכשיו כשאת יודעת את האמת. אני אפגיש אותך עם אימך בקרוב. היא משתוקקת להכיר אותך. רק שתדעי שהיא מעורה בכל פרט בחייך, ואוהבת אותך מאד." המילים של אבא מחממות את ליבי באופן שלא הכרתי. סוף סוף אני מרגישה שאני…
-
דמעותיה של דריה 20 – האחד שלה
"זה יום החוגים של הילדים, נכון?" שואל אותי גל, בזמן שהוא משלב את אצבעותיי בשלו ומתרחק מהסטודיו. אני רואה את העיניים שלו נוצצות, ומבינה שהשאלה הזאת לא נשאלה סתם. "כן," אני עונה, ממתינה לשמוע מה עובר לו בראש. "זה אומר שיש לנו עוד זמן לעצמנו. ניפגש בבית? אני צריך לסיים משהו, ואגיע הביתה, לבית שלנו."…