תגית: בר אבידן
- 

דם נדיר 13 – לא צפוי
"הגיע הזמן להתחיל את היום," אומר סקיילר, "למרות שהייתי רוצה להישאר איתך במיטה כל היום." "אתה עייף?" אני מעמידה פנים שלא הבנתי. "אל תתגרי בי. את מבינה היטב את כוונתי," הוא אומר לי, " אין דבר שהייתי רוצה יותר להשתולל איתך כל היום במיטה. רק המחשבה על כך גורמת לזין שלי להתעורר." "אני יודעת שאין…
 - 

למענך 2 – קרב חתולות
1 אני יוצאת מהשירותים אחרי דקות ספורות, ובוחנת את המסדרון לראות שהוא לא כאן. רק אז אני חוזרת לתחנת האחיות ומושיטה את כרטיס הביטוח הרפואי שלי. "אינדיאנה מריה דה סילבה," קוראת האחות בקול את שמי מהכרטיס. "תשאירי לי את הכרטיס ותלכי לשבת, אני רואה שקשה לך לעמוד. מיד אקרא לך." הכאבים מכניעים אותי ואני מרגישה…
 - 

לומד לשחרר 10 – סדקים
אני מוציא את כל הכעס שלי על רוזלי. אני יודע שזה לא מגיע לה, אבל איני שולט בזה. אני מסתגר בחדר העבודה שלי. גם כשפלייר הייתה בחיים, היה ברור שזה המקום הפרטי שלי, ואיש לא רשאי להיכנס לכאן ללא רשותי. לא היה לי צורך לומר שאני זקוק למרחב נשימה. הייתי נכנס לחדר ושם יכולתי להיות…
 - 

במבט שני 3 – נחיתה רכה
פעם שעברה שהגעתי לכאן כמאמן, הייתי רק בן שמונה עשרה. היום אני חוזר לכאן כאיש עסקים לבוש בחליפה ועניבה, שמשדרים שאני בעל אמצעים. מסתבר שהייתי צריך לחשוב על זה. הנוכחות שלי מושכת מיד תשומת לב. אז מסתבר שמזהים אותי מהרשימה המטופשת הזאת של הגברים הפנויים בעיר. העובדה שאני רשום כאלמן עם ילדה קטנה, רק מוסיפה…
 - 

למענך 1 – מבט ראשון
יום לא פשוט עובר עליי בחברה בבעלותי גולדן סטאר. חוויתי לא מעט ניסיונות פריצה לאתר של החברה, אבל הפעם זה היה קרוב מתמיד. כל הבוקר הסתובבתי עם תחושת בטן שמשהו רע מאד עומד לקרות. הייתי חסר שקט, וידעתי שאם לא אעשה משהו, אצא מדעתי. מעטים האנשים שאני סומך עליהם, וכשמשהו כזה קורה, אני שומר את…
 - 

במבט שני 2 – רגע לפני
שיקגו אני מרגישה הקלה גדולה כשהדלתות נפתחות' ופניה המאירות של בת דודתי איירין מתגלות מבעדן. למרות שהיא כבר בת שלושים וארבע, היא קופצת במקומה מרוב התרגשות, ומוחאת כפיים. היא מחכה שנעבור דרכן, ורצה מייד לחבק אותנו. "תראו אותך ריף, כמה גדלת!" היא קוראת, כאילו לא נפגשנו לפני כמה חודשים בחג הפסחא. ריף נענה לחיבוק שלה…
 - 

לומד לשחרר 9 – מתקרבים
אני מתרגש מהתגובה של הילדים שמביעים שמחה כאשר אני אומר להם שאבוא לקחת אותם יחד עם רוזלי, למרות שלא שאלתי אותה אם היא מוכנה לבוא איתי. עוד לפני שאני מספיק לשאול אותה, אני רואה שהיא מכבה את הגז, שוטפת את ידיה, לוקחת את הטלפון הנייד שלה איתה, ומצטרפת אליי. "שמעת את התגובה של הילדים?" אני…
 - 

בחירה אישית
זה מתחיל הרבה לפני שאתם נפגשים. בבגד שאת בוחרת, ומה שמתחתיו, באופן שאת מורחת את השפתון על שפתייך, וטועמת עם לשונך את טעמו. באופן שאת מביטה עליו, כשהוא בסביבתך, שולחת לו מסרים בעינייך, ללא מילים. זה מתחיל גם אצלו, באופן שהוא בוחר בדקדקנות את הבגד שילבש, מתיז על פניו, שגולחו במידה, מבשם מי גילוח, בנדיבות.…
 - 

דם נדיר 11 – יום לא פשוט
אני כבר לא זוכר את הימים כשריילי לא הייתה קיימת בחיי. היא חלק ממחזור הדם שלי. זה כבר הפך לעניין של שגרה שאת הפסקת האוכל אני מבלה איתה לבד באחת המסעדות בבית החולים. יותר משאני זקוק להשביע את רעבוני הפיזי, אני צריך את הדקות האלה איתה באמצע היום כדי להרוות את געגועיי אליה. אם מישהו…
 - 

מועדון הקוראים
כאן מתפרסמים הפרקים מייד עם כתיבתם, לפני שהם מתפרסמים בגיליון #מילים_של_אהבה 31.10.2025 7.11.2025 (בכתיבה)