תגית: בר אבידן

אנחנו נכנסים לאולם המשחק. אריאנה הולכת לצידה של מילה והן משוחחות על משהו בשקט. היא לא טורחת להעיף לעברי מבט, מתעלמת לגמרי מנוכחותי. אני כבר לא מנסה להבין אותה. הזיכרון של השיחה שלי עם אימי מציף אותי. * "איך את מרגישה אימא?" שאלתי אותה בצהריים. "אני בסדר גמור היום," היא עונה לי בשמחה, "אני משתדלת.…

אריאנה מעיפה מבט למטה ונצמדת אליי. זרועה האחת מקיפה את צווארי והשניה פרושה לצד. אני מרגיש את גופה צמוד לגופי, וליבי מגביר את פעימותיו. אני שואף את ריח מהבשם העדין שלה, המוכר לי כבר, לתוכי, ומרגיש שאני מרחף. "מוכנה?" אני שואל. "כן!" היא עונה בהתרגשות. אני דוחף מעט את הקיר, מקיף בידי האחת את גבה,…

אריאנה רגילה להצקות של לילי. חברי הקבוצה האחרים פשוט מתעלמים מזה, כיוון שהם רואים שאריאנה לא מתרגשת. אותי זה מוציא מדעתי, ולא רק בגלל שזו אריאנה שבאמת כל זה לא מגיע לה, אלא שזה יוצר מתח מיותר, ולא לשם כך אנחנו מתכנסים יחד. מה שאריאנה לא יודעת, שלילי מוציאה את כל התסכול שלה מהפגישה שלנו…