תגית: בר אבידן
-
אוצר יקר
אתה עוטף אותי בזרועותייך, משל היית אריזה עדינה שעוטפת אוצר יקר, מגנה עליו שלא ישבר. ורק כשמרגיש לך שאני בטוחה ביניהן, אתה עוצם עינייך ומרגיש בך, את פעימות ליבי. בר? #twitterJan Kurdman
-
שבת של אהבה – 4.12.2020
❤️ שבת ראשונה של חודש דצמבר והסיפור "שתיקה נעימה" ממשיך להתפרסם. ❤️ שתיקה נעימה פרק 8 – פגישה לא מתוכננת חגיגות הסתיו בחוות הגבעות הירוקות נמשכות עד השעות הקטנות של הלילה. חבורת הצעירים משתתפת במשחקי הבקבוק. דין בוחר במשימת החובה. הוא מתבקש לנשק מישהי כבחירתו. הוא יודע את מי היה רוצה לנשק אבל הוא גם…
-
האם קרה?
לפעמים..אני חושבת לעצמישאולי בעצםאינני קיימתואני עדיין מרחפת ליבעולם הנשמות. ישנם דברים שהדעתלא יכולה להביןולכן לפעמים..אני חושבת שאוליעוד אגלהשאיני קיימתוהם בעצםלא קרו. ואז,הדברים יהיוהגיוניים לגמריי….. בר #pinterest-Jinkoper
-
סיפורי החודש – נובמבר 2020
הגיליון הזה נועד לקוראים החדשים שהצטרפו לאתר, לאלה שפיספסו פרק, ולאלה שרוצים להיזכר… חודש נובמבר הסתיים. מודה על הרגעים היפים והטובים שהבאת איתך. ❤️ "שתיקה נעימה" פרק 4 – מגנוליה פרק 5 – שטפון פרק 6 – חגיגה בכפר פרק 7 – משחקי הבקבוק ❤️❤️ הצצה לחודש דצמבר… כתיבתו של הסיפור "שתיקה נעימה" הסתיימה. 25…
-
חומותיך
אוהבת את הרגע אחרי שאתה בא אליי, מפגין במלוא עוצמתך את הגבר שבך. את האלפא הכה מוכר, הכה אהוב. הרגע שבו אתה מרשה לעצמך להתפשט מכל החומות, חושף בפניי את הכמוסים ברגשותיך. רגע לפני שאתה מגיע לשיאך, רגע לפני שאתה חוזר שוב לנשום, ואז שום עוטה עליך שוב את החומות. אני נוגעת בעוצמת הרגשות השוכנים…
-
-
שובבה
ש לי מצב רוח שובבי היום, ומה שאני מדמיינת כעת היה גורם לך לצחוק. כי לא הייתי מניחה לך לישון, כי הייתי מפטפטת בלי סוף, ומדגדגת בלי סוף ו א ו ה ב ת בלי סוף. לבסוף היית תופס אותי כך, וסותם לי את הפה בנשיקה כזו שהייתה מעתיקה ממני את נשמתי, וגורמת לי לשתוק.…
-
אהבה היא…
* “קיית, מה היא אהבה בעינייך?” שואל טיילור. “אהבה היא שהלב שלך מפנה מקום ללב אחר שממלא את כולו. אהבה היא שקורה לך משהו טוב את רוצה מייד לשתף אותו. וכשקורה לך משהו מטריד את רוצה לרוץ ולהיאסף בין זרועותיו. אהבה היא שאת מתגעגעת אליו גם כשהוא קרוב אלייך. אהבה היא שגם שאתם לא אומרים…
-
חוזרת לנשום
לפעמים כשקשה לה לנשום, אני עומדת מולה ונושמת בשבילה. ללא מילים. רק שואפת לתוכי חמצן ונושפת מעליה. מזכירה לה שוב מה היא צריכה לעשות כדי לנשום. אני מנסה להפוך את הנשימות למילים. משתמשת בהן בעדינות שתחדורנה לה למחזור הדם, תתפרקנה ותהפוכנה להיות חלק ממנה. וכשהיא מתחילה לנשום היא מביטה בי…
-