תגית: בר אבידן

יום שישי אני מגיע לבניין. היום יום שישי וכולם מסיימים מוקדם. חלקם ממהרים לצאת לפני הזמן. מעולם לא הערתי להם על כך, ולכן אני שותק. אני שומר את המידע הזה לעצמי למקרה הצורך. אני נכנס לבניין. שרון, מנהל האחזקה שלי, הזכיר משהו בקשר לגינון הפנים של הבניין. זה היה כשהייתי בחיפה, ולא הייתי כל כך…

אני מעיפה מבט אחרון על הדירה ומברכת בליבי את העובדה שכאשר נכנסנו לדירה היא הייתה מרוהטת, כך שכל הזכרונות שחווינו נשארים כאן. לשמחתי גור לא נמצא איתי. אני זקוקה לפרידה הזאת לבד. אני שואפת לתוכי את הריח, למרות שאני יודע שדבר ממנו לא נשאר. ועדיין, קשה לי שלא לדמיין את הקול שלו בין חדרי הדירה,…

יכולתי לתת לכם הצצה לחיי, לאמר לכם שאני מוקפת בדוחות פיננסים, לספר שחברת ההפקות נכנסה לצלם בסטודיו וזמני הפרטי התקצר, אם לא די בכך, תקפה אותי התקררות, (איך לא כמזג האוויר בנדנדה מטורפת?) אבל לא. אני אניח בפניכם את האמת כפי שהיא. ישנם סיפורים שמכתיבים לי את עצמם, וכמה שאחליט מראש מה יהיה טיבעם, זה…

"זה מה שאני מבקשת מכם," אמרה רופאת הנשים שאליה הגענו במסע המייגע שלי להרות, "תמדדו חום כדי לדעת מתי יום הביוץ שלה." ישבתי מולה ותהיתי מתי היא בוחרת לדבר בלשון רבים, כאילו שאורן אמור להיות זה שאחראי למדוד לי חום, ומתי היא מדברת עליי בגוף שלישי. הבטתי עליה, והרגשתי שאני בסרט רע. אני לא זוכרת…

כשרק התחלתי לכתוב, כתבתי לפי נושא בהזמנה בקבוצת הכתיבה אליה התחברתי. מין הסתם, נתבקשנו לכתוב גם סיפורים לחגים וימים מיוחדים.   התנסיתי בכל מיני סוגי כתיבה – סיפורים קצרים, סיפורים ארוכים וסדרות. חיפשתי את עצמי בכתיבה, עד שהתגבשתי למי שאני היום. ועדיין, אני שואפת לכבוש פסגות נוספות. * אני אוהבת סימנים בדרך, ומשתדלת לתזמן את סיפוריי…