תגית: בר אבידן

קרטר אני פושט את חליפת החתן שלי ונכנס להתקלח. האלכוהול זורם בדמי, מטשטש את המציאות עבורי, אם כי במידה. אני לא שיכור, אבל מרגיש כעת רגוע. בעוד חבריי נוהגים לשתות עד כדי אובדן הכרה, אני מעולם לא השתכרתי. אני יודע לשתות במידה. מילדותי הוחדרה בי הידיעה שלעולם אין להגיע למצב של אובדן שליטה. אני נוהג…

נפרדת מחיי. אני יושבת בחצר הקטנה הצמודה לדירת הקרקע השכורה שלי, ונפרדת מכל פרח ששתלתי כאן באהבה גדולה. אלה השעות האחרונות שלי כאישה חופשיה, יממה לפני שאעמוד מולו, מול הגבר ששנותיו כשנות אבי, ואאבד את עצמי לנצח. אני מדחיקה את המחשבות, את התהיות איך זה שבשנת אלפיים עשרים וארבעה, יכול אב למכור את בתו לזר,…

אני יושבת בעיניים עצומות, בעוד הספרית מעצבת את שערי, ויועצת היופי מאפרת את עיניי. אין לי מושג מה הן יודעות על נישואיי. אם להודות על האמת, גם אני לא יודעת דבר. * חודש קודם "את תעשי מה שאני אומר לך," אומר לי אבי בטון קשוח שלא משתמע לשתי פנים. "מה אתה עוד רוצה ממני?" אני…

אני יודע שעליי לשחק את המשחק. למה?  אינני יודע. אני מרגיש כמו מישהו שהונחו על ידיו אזיקים, בלי שידע במה הוא מואשם. מה גרם לה להסכים להיכנס לכלא שלי, נבצר מבינתי. העובדה שחתמה על הסכם שלא יהיה לה לעולם חלק ברכושי, לא משקיטה אותי, היא נראית כל כך שונה מהנשים הרבות איתן ביליתי. היא יפיפיה…