תגית: בר אבידן

בדרך למשרד אני נכנס לחנות הספרים במגדל הנהר ורוכש מספר ספרים לחופשת סוף השבוע בכפר הנופש עם העובדים. * "האם אתה מביא איתך מישהי?" שאלה ליז. אני לא אוהב את השאלות האישיות שלה. תמיד יש בהן כוונה נסתרת, הרבה מעבר לקבלת מידע ענייני. "המטרה היא לבלות עם עובדי החברה. זאת לא חופשה פרטית שלי," עניתי…

שיחות רופאים "סך הכל המחלקה נראית די שקטה," אני אומר לעמיתתי ד"ר חגית יהלום. "אני לא יודעת," היא עונה לי בחוסר חשק, "אני מרגישה שהכל סוגר עליי כאן. עדיין יש לנו עוד אורחת בטיפול נמרץ." ד"ר יהלום פותחת את הכפתורים בחלוק הלבן שלה לפני שהיא מתיישבת ליד החולה המיוחדת שלנו. כשהיא מתיישבת, חצאיתה מתרוממת מעט…

פרופסור וייטמן קורא לי לחדרו. אני רואה שד"ר הדסון בדיוק יוצאת בפנים חתומות. "את בסדר?" אני שואל. אני תוהה האם הוא נזף בה. משהו השתנה בה מאז שהיא חזרה מהנסיעה. היא נראית מאוד מוטרדת. אני רוצה לומר לה שאני כאן עבורה. הקירבה אליה מאד מסעירה אותי. "אני מבין שלהיות בוועדה להפסקת הריון הוא מעמד לא…

הריח שלך מטריף לי את הגוף," הוא אומר לי, כשאני מתיישבת מולו בישיבת עבודה. אני רותחת עליו! מזה זמן אני מרגישה שהוא משחק איתי, מספר לי סיפורים שאני בספק אם הם נכונים. אבל המשפט הזה, הוא כבר חציית גבול. אני רוצה לשאול אותו אם הוא שכח שהוא הבוס, ואני העובדת שלו. אני כל כך רותחת,…

הדבר ששבר אותי יותר מכל, היה המבט של אגם כשאמרה לי בשקט שהיא רעבה. הרגשתי שבגדתי בה. אני משכיבה אותה לישון כשהיא כעת שבעה ומנומנמת. "אימא  מצטערת," אני אומרת לה. אגם כורכת את זרועותיה סביב צווארי. "אגממי א'בת אימא," היא אומרת ונותנת לי נשיקה. "אימא אוהבת אותך המון," אני אומרת ונשכבת לידה. "אימא את חושבת…

"ניסיתי לעבוד על הנתונים של חברת ההייטק. משהו לא מסתדר לי," אני אומר לה ומראה לה את המסך שלי. היא מביטה על המחשב במבט מרוכז.  'איזה טמטום,' היא ממלמלת, אני המום מהתגובה שלה, ורוצה לגעור בה, אבל אז היא ממשיכה לדבר.  'לפחות אני מקווה שזה טמטום, ולא מעשה שנעשה בזדון.' "את יכולה להסביר על מה…

אני מתקשה לעצור את דמעותיי מול המילים של גל. 'אתה ממש שמח שחזרתי,' אני ממלמלת, 'אתה כל כך שמח שלא יכולת לסבול אותי במיטה שלך. בדיוק כמו שלילך אמרה כסיפרה על בעלה שחזר מהלחימה בעזה, ועל איך הכל ביניהם נשבר. עכשיו אני יכולה לחשוב יותר בבהירות. אני יודעת שמה שעליי לעשות, הוא לעזוב. אני לא…