תגית: אקדח בידה

  ג'ון וייד לעיתים נדירות אני מנצל את טוב ליבם של חבריי. "אתה יודע שאני אף פעם לא שואל שאלות," אומר לי ידידי ג'וזף מונטגומרי, "ובכל זאת עליי לדעת מה היעד כדי שאוכל לתדרך את הטייס." "היכן אתה?" אני שואל אותו. "אני בביתי," הוא עונה לי לשמחתי. חמישה בתים מפרידים בינינו ואני יכול ללכת אליו…

אמיר אני ניגש ועומד אחריה. היא מטה את ראשה לאחור ומניחה אותו עליי. "אני לא יכולה לשבוע מהמראות. מעולם לא דמיינתי כמה קסום הוא המדבר. חולותיו הזהובים משרים שקט, ועדיין אני יודעת שיש להיזהר ממנו. הוא עטוף מסתורין. אני נסחפת אחריו." "אני מקנא בו," אני לא מתאפק ואומר. "אמיר! הוא לא מתחרה שלך," היא אומרת…

מילה נהג הג'יפ שמוסתר מעיניי על ידי מחיצה, לוחץ על הגז בפראות ושועט קדימה. תוך זמן קצר אני רואה שהוא סוטה ממסלולו ומהירות נהיגתו המטורפת מעלה ענני אבק לאוויר. אמיר אוסף את ידיי בכפות ידיו הגדולות, מקרב אותן לפיו ונושק להן. "אני יודע שאת לא איפה שאני נמצא, אבל את לא תוכלי לכבות את האש…

תיאו אני מודה על כך שאין לנו הרבה זמן בין הנחיתה בדוחה להמראה בבנגקוק. כיוון שאני לא יודע מה צפוי לנו, אני רוצה שוב לעלות למטוס ליעד. אז נכון שאני יודע שאני מוקף בחיילים שלי. אני שמח שליאם פה. הוא מומחה לאומנויות לחימה ואני לא מכיר איש זריז ממנו. אני מודה גם שהוא יודע לצייר…

מרגרט אני מרגישה מובסת. ג'ון לא יודע כמה חלמתי לכבוש אותו. הוא היה גבר פרוד, ולא האמנתי שהוא יחזור אל אשתו. הוא כבש אותי במילים יפות, החמיא לי, אמר שאני יפיפיה נדירה. כשהבנתי שהמילים האלה נועדו רק כדי לגרום לי להתמסר לו, זה היה מאוחר מידי. הלב שלי כבר התרגש ממנו. עד היום כשאני רואה…

מילי "אני אוהב מה שעשית מהבית הזה" אומר לי אבא, "הייתי בו כשהועמד למכירה. קצת חששתי כי הוא היה חסר אופי. הקירבה אלינו היא שהכריעה בסוף. את לא מבינה איך ניראו הקירות שלו. הם היו צבועים בירוק כהה, די מזעזע אם תשאלי אותי, ועמוסים תמונות יקרות להחריד, מין הסוג שאנשים תולים למען יראו אחרים את…

סיפורם של תיאו ומילה רחוק מלהסתיים, ובכל זאת הוא לא יתפרסם בשבועות הקרובים. תיאו ומילה ביקשו קצת הפסקה כדי לאפשר להם להתארגן לקראת החתונה, תוך כדי הארגון מחדש של יחידת ה'עטלפים.' ועד שנפגש שוב אנו מרעננים את פרקי 'אבירי הנסיכה,' שפרקי ההמשך שלו כבר נכתבו. הסיבה לכך נרמזה בפרק האחרון של "אקדח בידה.' בר

תיאו אני עומד מהצד ומקשיב לשיחה של מילה עם הסנטור. אני חושב לעצמי כמה עוצמה היא הייתה צריכה לגייס כדי לשחרר אותו כשהיא בעצם יודעת שהוא אשם. איך הצליחה להיכנס למח הקרמינלי שלו, לצפות כל צעד שיעשה ולהנחית עליו את המכה ברגע המדוייק. עיניי מהופנטות למסך. כמו בסרט מתח, אני רואה את הדלת מאחוריו נפרצת…

מילה "אל תכעס עליי תיאו," אני אומרת לו כמעט בלי קול, "הייתי חייבת למשוך את האש מהבניין שלך. לא הייתי מסוגלת לחיות עם המחשבה שמשהו יקרה לך בגללי. שתלתי פיתיונות לאורך כל הדרך, כדי לעלות על מי שבגד בי. לא יכולתי לשתף אותך בהם כדי שהם יהיו אמינים. היה עליי לנהוג כפי שנוהגים עם כדור…

מילה אין ספק שרעש המסוקים והעלטה שעוטפת את העיר מעוררים חרדה בקרב תושבי העיר. המילים של תיאו "ואם לא?" מהדהדים במוחי. "תדמיין אותנו על חוף זהוב, תחת עצי דקל, שמש מפזזת על עורנו ולחש הגלים מסביבנו," אני אומרת לו. "מילה, אני מעריך את מה שאת עושה אבל אל תשכחי מי אני." "אני בהישרדות כעת תיאו.…