תגית: מאמינה באהבה – סיפורים

wigsiu.com אמה או'הרה אני מביטה מבעד לחלון. אני אומרת לעצמי שיום אחד כשאתחזק, ארד לחצר ואנקה אותה. הפסולת שזרוקה בה, הנדנדה החלודה והעשבים השוטים המבצבצים מעציבים אותי מאד. הם כמראה לחיים העלובים שלי. * לא תמיד הייתי כזו. פעם גרתי בבית יפה עם אימא ואבא. אבא נפטר ראשון. יום אחד חזר מעבודתו כמנהל מחלקה בבית…

אוניל ג'ונסון "אתה יכול להסביר לי מי בחר את התמונות הלא שייכות האלה?" היא שואלת בשעה שהיא מתפרצת לחדרו של המראיין שלי. "אני," הוא עונה לה, "ועכשיו אני באמצע ראיון."; "אתה צוחק עליי?" היא אומרת לו, "אין קשר בין התמונות למאמר." "את לא שומעת מה אני אומר לך? אני באמצע ראיון" הוא חוזר ואומר לה.…

קתרין לה פונטיין "אני לא מבינה מה את מתווכחת איתי. מי את חושבת שאת?" אומרת לי גברת גרין אם הכלה. אם יש משהו שאני מתעבת זה שאישה חושבת שהיא יכולה להתנהג איך שהיא רוצה רק בגלל שהיא כל כך עשירה. אז נכון, אני באתי ממשפחה קשת יום, אבל זה לא עושה אותי פחות טובה ממנה.…

דילן  ניו יורק אני נכנס למסעדה. שלושת שותפיי כבר שם למרות שקבענו בשעה אחת וחצי. על השולחן מונח בקבוק יין והוא כמעט ריק. אני תוהה מתי הם הגיעו,  מציץ בנייד שלי לראות האם טעיתי בשעה, אבל לא, אפילו הקדמתי ברבע שעה. ? מזה זמן אני מריח שמשהו מתרחש מתחת לפני השטח. אולי זו העובדה שאני…

אלה אני לא יכולה לומר שלא הרגשתי כלום. תמיד הייתה לו דרך להשתיק אותי. פרחים ומתנות היו חלק מחיי. "את לא חושבת שזה מוזר שככה באמצע השבוע הוא שולח לך זר פרחים?" שאלה אותי קרן חברתי הטובה. "אני מבינה שאת לא רגילה לגילויי אהבה כאלה ולכן את לא יכולה להבין. הוא פשוט אוהב אותי," עניתי…

ירדן עמית מנהטן, ניו יורק . "את? פלייבוי?" אומר דיוויד המנכ"ל בחיוך מרוצה למראה גיליון הפלייבוי הפתוח על שולחני. "קניתי לידיד שצריך לעשות בדיקת זרע," אני משקרת בלי להניד עפעף. "זה לא עובד עליי. יש מספיק מלאי של עיתונים מהסוג הזה בחדר הבדיקות," הוא מפגין ידע שמפתיע אותי. מתחשק לי לשאול אותו מאיפה הוא יודע,…

לירי יום חמישי אני מרגישה כל כך מרוקנת. הטקס המשפיל ברבנות שבא לציין את סיום נשואיי לדין עדיין מורגש לי בכל הגוף. סוף סוף אני אוחזת בידי את התעודה המאשרת שאני חופשיה לאחר חצי שנה של מאבק. "בואי אקח אותך לשתות משהו," אומר לי עורך דיני מיכאל כהן. אני מביטה בו. הדבר האחרון שמתחשק לי…

אפרת אני שבה לבית הריק. עד אתמול המקום היה הומה מבקרים. שבוע שלם לא עזבו אותי לרגע. אני נכנסת למקלחת, מתמסרת למגע המים המלטפים ומתחילה לעכל את העובדה שאני יתומה. אמא לא תשוב עוד לבית הזה. מצד שני אמא כבר לא סובלת. אני מושכת את הזמן, יודעת שברגע שאצא אצטרך להתמודד עם המציאות אני מאלצת…

?ויויאן "דרלינג," אומר לי סטיב, "עוד שבועיים אנחנו מתחתנים. מדוע שלא תיקחי חופש כבר מהיום? תנוחי, תתפנקי לך. אולי תלכי לקנות לך כמה בגדי ים לירח הדבש?" "עדיין לא סיימתי את המחקר לפרויקט החדש," אני עונה. "בקשר לזה," אומר סטיב ושותק לרגע, "אל תטרידי את הראש היפה שלך. ביקשתי מבקי שתטפל בתיק שלך. את עומדת…

לפני שאמשיך בסיפורי אני חייבת לחזור מעט בזמן כדי שדברים יהיו מובנים יותר. ב.א. אמילי הדבר היחיד שאני זוכרת מאימא הוא הריח הנפלא של רוטב העגבניות שהייתה  מוזגת בנדיבות על הפסטה. אני זוכרת שכל  בישלה הפסטה מסוג אחר. פעם בצורת חצי סהר, פעם ארוכה, פעם בצורה של צדף. רק כבגרתי למדתי שלפסטה שמות שונים. הפוסילי…