תגית: כותבת אותי

רואה את העולם בקשת של צבעים, עם הרבה סבלנות, סובלנות, והכלה. אבל יודעת שישנם דברים שהם רק שחור או לבן. או שהם ישנם או שלא קיימים. דברים שאין בהם אמצע. כמו אמון ונאמנות. בר #vk.com

החברים שלך, החברים שלה… בזוגיות חשוב לזכור שלא הכל זה אנחנו. הבית כן, הרכוש כן, ילדים, אם יש, כן החברים,לא תמיד. חברים שמלווים אותך לפני שנכנסה לחייך, אלה מהילדות, אלה מהצבא, אלה מהלימודים אלה שרכשת בהמשך החיים. אלה שהם חברים שלך הם לאו דווקא חברים שלנו. בזוגיות חייב להיות מקום, שאתה רק אתה. וזה לא…

זה היה ברור שיום אחד יכתב הפוסט הזה. זו היתה רק שאלה של זמן. יש דברים שגברים לא יבינו לעולם. אחד מהם זה מסיבות הלק שלנו. *   על פניו אנחנו נראות כמו קבוצה של תרנגולות שמפטפטות בשעה שהן מורחות לק.   אבל יש דינמיקה מיוחדת בשעת המעשה.   ראשית הפירגון ההדדי מתגלה בשיאו.  …

יושביםמול לוח משחק המילים.זוהיהמילה האחרונה עליו,והיא תקבעהכל. כמו בלוח רומיקוב,מילה בת ארבע אותיות.ה-א' שם ראשונה,אחריה ה- ו',משבצת ריקה,ו-ב'. א-ו-?-ב נשארו עוד שתי אותיותלמשחק:ה' ו- י' אני מוותרת.לא לוקחת סיכון,ובוחרת להכריז,"הפסדתי",קמה,והולכת. בר

את מכירה גבר, מתאהבת בו בטירוף, אם ברגע או אם בנחת. לומדת את כל פינותיו, לומדת את אהבותיו, ואלה שלא. להתפשט בפניו קל לך יותר, מאשר לחשוף את מסתרייך . את לומדת לגעת בליבו   ב מ ד ו י י ק,   אבל את נפשו שכבה         אחרי      …

"מי מסתכל בכלל על הידיים?" היא אומרת לי, "את הידיים רואים רק בסוף." "תראי אותן," אני אומרת לה, "את קוראת בהן את העוצמה, את הרכות." "תראי את התנועה הזו, כשהוא נוגע בצווארון שלו. את כבר מבינה שאין לו אוויר, שהוא לא במקום שנוח לו, שהוא רוצה להשתחרר." היא מסתכלת עליי בזמן שאני מתארת לה את…

אתה מכיר את שפת גופי בעל פה. דבר לא נסתר מעינייך. אתה ממתין לשמוע את מה שיושב לי על הלב. אבל יודע גם מתי אני כל כך מוצפת שמתקשה להוציא את המילים. זה הזמן שאתה בא אליי מזכיר לי שאתה פה בשבילי ומבקש: "דברי איתי, אני יודע." כמו היום הזה.. בר #immeganmaria.tumblr.com

לעיתים שקטה ושותקת, ומבטך מלטף אותי, מתעטף בשקט שבי. לפעמים סוערת, מדברת בלי פסיקים או נקודות, ואתה קשוב ומשתדל להיות רציני ולא לצחוק. הרבה מאד שמחה, (כמעט) תמיד מחייכת, מדביקה בה אותך וגורמת לעיניים שלך לחייך אליי. מלאת אנרגיה, ועם זאת מתמסרת ברכות, ואתה אוסף אותי ע(א)ליך ונותן לי לטבוע בך. מטופפת עם עקבים ואז…

אני מביטה בך בשעה שאצבעותיך פורטות על הפסנתר.   רגע לפני שאתה עוצם את עיניך ומתמסר לצלילים, אתה מביט בי וחיוך קל על פניך.   אני עוצמת את עיניי ומתמסרת איתך אליהם, נותנת להם לטייל בשבילי הרגש שלי.   כאשר אתה מסיים, כשעיניי עדיין עצומות, אתה לוחש לי– "הרגשת?"   אני פוקחת עיניי ומביטה עליך…

"את הירח," הוא אומר לי, "מאירה את לילותיי, מחממת את החושך, מושכת אלייך את כוכבי המרום ועיניי נשואות אלייך." "בעצם," הוא אומר לי, "ירח נראה לי קר, מרוחק, עצור." ממש לא את. את הלבנה. ב.א.  #fineartamerica.com