תגית: בר אבידן

דן סקיי 2022 אני יושב עם חבריי במועדון השחקים ושותה ויסקי. אני חייב להרדים את הגוף שלי שלא ירגיש כלום, למרות שכבר מזמן איבדתי את הרגשות שלי כשמדובר ביחסים.  אני זוכר את הרגע המדוייק שזה קרה. * 2006 "דן אני צריכה שתסע לבית המרקחת להביא תרופות," אומרת לי אימא בזמן שאני שקוע בהכנת פרויקט לבית…

לילי "מה את רואה שם לילי?" שואלת אותי אימא. "מישהו שאינני מכירה הגיע לכאן. אבי ניגש לדבר איתו," אני עונה לה וחוזרת למרכז החדר. אימא ניגשת לחלון ונעה בחוסר נוחות. "האדון פה," היא אומרת, "מעניין מה הוא עושה פה." "מעניין מה יש לאבי לדבר איתו," אני אומרת וצמרמורת אוחזת בגופי. "תשאירי לי לדבר איתו אם…

ביום ההוא שחתמתי על הסכם הנישואים, לא חשבתי שזה לא יהיה לנצח. הסימנים היו על הקיר אבל הייתי עיוורת. האמנתי לשקריך כי רציתי להאמין שתבנה לי בית כפי שהבטחת. ההתפכחות באה מהר אל מול מראיך ערום במיטתנו המשותפת, ולא איתי, ולא בפעם הראשונה, וכן, עם אותה אחת. אני לא יכולה לדמיין אותי נותנת למישהו לגעת…

מילים אישיות לפני שמתחילים… אבי היה אדריכל. גדלתי לצד שולחן השרטוט ואביזריו. חלמתי ללמוד בטכניון אדריכלות ועיצוב פנים. עד היום החלום הזה טמון בי. הגורל רצה אחרת ובתחילת שרותי הצבאי עבר אבי ארוע מוחי וביקש שאהיה קרובה אליו. גם כשהתאושש וחזר לעצמו הוא ביקש שלא אתרחק מהבית ונאלצתי לוותר על החלום. בית לקריאה נא ללחוץ…

האגדה מספרת שפעם גרו השחור והלבן משני עברי נהר יפיפה. כל אחד מהם רצה לתבוע בעלות עליו וטען : "שלי הוא!" ריחפה מעליהם עננה שקופה שניסתה לפשר ביניהם, אך בכעסם הם זרקו עליה צבע מתוכם, וכל אחד מהם צבע אותה בטיפות מציבעו. העננה ניסתה לנער מעליה את הצבעים ובמקום שכל אחד יחזור למקומו, הם נאחזו…