תגית: בר אבידן
- 
 צלילי חיילו היו מלחיניםאת נעימת חיי,לא היו כל הצליליםרכים ואוהבים. חלקם היו כואבים בלב,חלקם היו רועדים ובוכים,וחלקם היו כל כך צורמיםוממש לא בהרמוניהאיתי. אבל אני משתדלתלשמוע רק את אלהשמנגנים בתוויםכמו שאני. לא תמיד זה מצליח,אבל לנצח אנסה. בר 
- 
 
- 
 מחוות קטנותהמחוות הקטנות האלה, כמו שאתה מלטף את כף רגלי באמצע היום, בלי שום קשר לכלום, עושות את כל ההבדל. מפריחות לי לבבות שמחים סביב כולי. ב.א.? #thingsiwant-nl.tumblr.com 
- 
 חולמת צלילים 10 – הזדמנות נוספתיסמין אני חוזרת לדירה שלי אחרי ארוחת הערב עם אבא. אני חושבת ששנינו מרגישים הרבה יותר רגועים אחריה. העובדה שאני לא לבד במה שאני מרגישה, שאבא יודע שאני מבינה אותו, מקלה על שנינו בהתמודדות עם פירוק המשפחה. "אני חושב שיש לה מישהו בהודו. אני מניח שזאת תהיה הקלה גם בשבילה," אמר לי אבא. אני חושבת… 
- 
 בתה של משרתת 34 – עננה מעליהםלורד איירבורן "מה שאלתך בקשר ללילי?" אני שואל את אבי, מנסה להבין מה עומד מאחורי השאלה שלו. "גם היא מתחתנת עם האדון שלה כי הוא הכניס אותה להיריון?" הוא שואל בטון קשוח. "האדון הריסון מכבד מאד את לילי. הוא לא חולק איתה את חדר השינה שלו, ולא יעשה זאת עד שישא אותה לאישה. הוא מקפיד… 
- 
 מעצבת את חייה 4 – פגישותכריס ברוקלין סול מניחה את ראשה עליי אחרי מעשה אהבה סוער. המבט בעיניה מלא רגש. היא מעבירה אצבע על החזה שלי ולבסוף נושקת לי על הלב. "דיברת עם ליאה?" היא שואלת. "בקשר למה?" אני תוהה. 'האם היא התקשרה ולא שמתי לב?' "מה קורה עם מייפל?" היא מתעניינת, מביטה עליי בעניין. "ליאה קיבלה עליה לטפל בה… 
- 
 כך הואכשאת יודעת שמה שלא יקרה, הוא תמיד יעטוף אותך במילותיו, בזרועותיו, בעוצמתו. ? כך הוא. ? הוא לא יפחד להתגלות לפניך, בחולשותיו, בתשוקותיו. הכל גלוי יהיה לפניך. ? רק ככה. בר #Bailemos 
- 
 
- 
 משחקי הבקבוק 6.5.22?מעצבת את חייה בפרק שעבר: מייפל מתחילה בתהליך הפרידה מלירוי. היא מספרת על כך לחברותיה אירלנד, יסמין וטסה. * דן נפגש עם אפריל במסעדה ומבהיר לה שבעצם מעולם לא היה חבר שלה ושאין לו כל רצון להיות איתה בקשר מכל סוג שהוא. *** הנייד מצלצל ושמו של כריס ברוקלין מופיע על הצג. אני עונה מייד. "אתה עסוק?"… 
- 
 מצב לא צפויכשאת כותבת אהבה,כותבת רגשות,כותבת תשוקות,את מוצאת את עצמךבמצבים מאד לא צפויים. הנה אחד כזהעלה כזיכרון בן שנה…. *** שעת לילה מאוחרת.השקט עוטף את הבית,הטלפון שותק,שולחן העבודה מסודר.אני יושבת וכותבת...18+ הוא לא היה צריך עוד הרבהכדי לכבוש אותה. המבט המסויים,הנשיקות על הצוואר,המילים שנלחשות באוזן,היא נושכת שפתיים,כל כך מוכנה לקראתו… "אני לא מחזיק מעמד," הוא לוחש לה..…