תגית: בר אבידן

אנחנו יחד, ואני שוב נושם. אנחנו מדברים המון. דריה מקשיבה לי בסבלנות אין קץ. לעיתים היא אוחזת בידי, לפעמים מלטפת את פניי ברוך. היא מטפחת את הגבריות שלי, ולא נותנת לי ליפול. "אני רוצה להזמין כמה חברים מהמילואים לברבקיו," אני אומר לדריה, "זה בסדר מצידך?" "ממתי אתה צריך לשאול אותי?" היא עונה מופתעת. "אני לא…

למחרת היום אני מגיעה למשרד, מתעלמת לחלוטין מליז. היא מתחילה לומר משהו, אבל אני אוחזת בטלפון הנייד שלי, ומעמידה פנים שלא שמעתי. אני מוצאת כמה תיקים על השולחן שלי ומתחילה לעיין בראשון. נושא התיק חדש עבורי. ואני מתחילה לערוך מחקר בנושא. אני מנסה לחשוב מי יכול לעזור לי, והזכרת במקס אותו פגשתי אמש. הדבר האחרון…

אנחנו נקראים לשוב לאולם בית המשפט. "אין לך מושג כמה כח יש לי כעת להילחם בג'יין, עכשיו כשאת יודעת את האמת. אני אפגיש אותך עם אימך בקרוב. היא משתוקקת להכיר אותך. רק שתדעי שהיא מעורה בכל פרט בחייך, ואוהבת אותך מאד." המילים של אבא מחממות את ליבי באופן שלא הכרתי. סוף סוף אני מרגישה שאני…

"זה יום החוגים של הילדים, נכון?" שואל אותי גל, בזמן שהוא משלב את אצבעותיי בשלו ומתרחק מהסטודיו. אני רואה את העיניים שלו נוצצות, ומבינה שהשאלה הזאת לא נשאלה סתם. "כן," אני עונה, ממתינה לשמוע מה עובר לו בראש. "זה אומר שיש לנו עוד זמן לעצמנו. ניפגש בבית? אני צריך לסיים משהו, ואגיע הביתה, לבית שלנו."…

השעה כבר עשר בבוקר. אנחנו אחרי ביקור הבוקר במחלקה, בנוסף לביקור שלי אצל שתי המטופלות שלי באגף הצפוני. עוד שעה תהיה לנו ישיבת צוות, ואני הולכת לחדר הרופאים, כאשר אנט קוראים לי חזרה לתחנת האחיות.  "פרופסור הדסון מבקש לדבר איתך," היא אומרת ומצביעה על אבי שעומד סמוך לחלון ומשקיף החוצה. "אליזבת, אנחנו יכולים לדבר?" הוא…

"דאגתי לך," אני אומר לגל כשהוא מגיע לבית הקפה. "תראה איזה מזג אוויר משגע," אומר גל, מתעלם מדבריי, וניגש להזמין לנו קפה, "בוא נקח את הקפה, ונרד לחוף." וכך אנחנו עושים. "כשצפינו בכתבה על דריה בזמן שהיית במרפסת, לילך פלטה שדריה המטפלת שלה. לא היה לי מושג שהיא במצוקה נפשית. הייתי בטוח שיש לה מאהב.…