תגית: בר אבידן

"מישהו מצלצל בפעמון או שאני מדמיינת?" שואלת אווה את בעלה דיוויד, מעירה אותו משנתו העמוקה. הם מטים אוזן ושומעים שוב את צלצול הפעמון העקשן. דיוויד ממהר ללבוש את החלוק האפור שלו ויורד למטה. "מרי את נראית נורא. מה קרה? בואי כנסי." "אין זמן מר סמית'. אני מפקידה בידך את עתיד ילדיי. שמור על זה מכל…

חברת סטארס מערכות מתקדמות חדר ישיבות – קומה 48 לב העיר   15:00   אני יושב בפנים חתומות מול הלקוח שלי. אם יש משהו שאני מתעב הוא שלקוח מביא איתו בחורה לקישוט, כזו עם שמלה קצרה ורגליים שלא נגמרות, וחושב שבכך יסיח את דעתי ויוציא אותי מהריכוז. כמה שהוא טועה. אני סוקר אותה במהירות רק…

השינוי (הראיון חלק ב’) ג’יין מקפירסון, אני מתעוררת בבהלה. הראש כואב לי. אני מקללת את הרגע הזה שנעניתי לו ושתיתי עוד כוסית. הרי היה ברור לי שכל מה שהוא רוצה בסופו של דבר שאהיה שתויה מספיק ואכנס איתו למיטה. הסדינים סתורים, השמיכה על הרצפה, ואויר דחוס מסיגריה של ג’וינט עומד באוויר. כל זה מלמד שבאמת…

אלה כפריס אני מביטה לשמים. יום אחרון של אביב. "אתה חושב שירד גשם?" אני שואלת את סטרונג, כלב הזאב הגרמני שלי. השעות האלה של טיול הבוקר שלנו יחד הן השעות הרגועות ביותר ביום עבורי. אני מרשה לעצמי להשאיר את הנייד בבית ולא להיות מחוברת לחדשות. בתור עיתונאית שחיה אותן סביב השעון, הבוקר מוקדש כולו לסטרונג.…

דסטין אני יושב ומשקיף על המים. הייתי חייב את ההפסקה באמצע היום. הישיבות האלה מתישות אותי ואני מרגיש שאני צריך קצת חופש. מרגיש שחסר לי אוויר. יום שישי היום ולפניי המשך הישיבה הבלתי נגמרת הזו. לפעמים אני תוהה מדוע מבקש ממני הלקוח שלי לשבת אתו במשך השעות הארוכות בשעה שהוא עדיין מנהל משא ומתן למכירת…

אנחנו מסיימות יום עבודה ארוך. אני מותשת ומשתוקקת ללכת לישון קצת. "נו, איזו זקנה את," אומרת לי מרלין, "בואי איתי לקניון. שמעתי שיש מכירת מיוחדת לקראת… בעצם לא יודעת למה, אבל יש." "תראי אותי," אני אומרת לה, "כולי מרוחה בצבע. כך את רוצה שאלך לקנות בגדים?" "איזה מזל שיש לך תרוץ," היא אומרת לי, "אבל…

סופי בלאנש פריז אני עוברת שוב על הרשימות שלי. אחרי כל כך הרבה חודשים בפריז, רוצה להיות בטוחה שלא שכחתי לארוז כלום. הייתי זקוקה לבריחה הזו לעיר האופנה, אבל הפעם השיבה שלי הביתה היא סופית. כל המשימות שהסתיימו כבר מסומנות ב"V", כמו למשל התשלומים עבור הדירה השכורה שלי. אין ספק שאני עוד אתגעגע לכאן. אני…

8:00 בבוקר אני מוזגת לעצמי קפה ראשון וחוזרת למשרדי. אני מרשה לעצמי לקחת אתנחתא קלה ולהביט מהחלון על מורדות ההר שאני כל כך אוהבת. בעונה זו הוא מכוסה כולו בירוק ומקושט בשלל צבעים של פרחי האביב. הדקות האלה יקרות לי מפז. אמנם כעת עדיין שעות הבוקר המוקדמות אבל הבוקר שלי התחיל כבר מזמן. השעות האלה…

השדים היחידים בעולם הם השדים שבלבנו. שם צריך להתחולל הקרב. – מהאטמ?? גנדי- אם יש משהו שהייתי משנה בעצמי זו העובדה שאני בלונדינית. כמובן שיכולתי לצבוע, אבל זה לא באמת מפריע לי עד כדי כך. זה בהחלט מתיש להוכיח כל פעם מחדש שלא כל הבלונדיניות מטומטמות. אני עובדת כמהנדסת עם צוות על טהרת המין הגברי.…

"כל הכבוד ברבי תראי איזה בן מושלם ילדת," אני אומר ליולדת הטרייה ומגיש לה את התינוק. עיניה מתמלאות דמעות של אושר למראה בנה. הרגע הזה של המפגש הראשון בין אם לבנה שזה עתה נולד, המבט האוהב בעיניה, זו הסיבה למה שאני עושה. "היית נפלאה, ופרט לקרע קטן הכל נראה בסדר," אני אומר לה, "אני מאחל…