תגית: בר אבידן

הסיפור הזה נולד בעקבות מקרה שקרה לי עם שלושה כבאים. במקרה שלי זה נגמר אחרת. קראתי לאיש שאיתי שיבוא יהיה איתם.

אני מביטה במראה, בוחנת איך יושבת עלי השמלה. אני יודעת שהרושם הראשוני הוא הקובע. אין לי מושג מי יראיין אותי. אם זו אשה היא בוודאי תבחן את טעמי בלבוש. תדע לזהות את מותג השמלה שבחרתי להופיע איתה לראיון. תבחן את התכשיטים שאני עונדת, ואולי תריח את הבושם שלי שהוא בהחלט לא בושם זול. עם המחשבה…

מיקה יום חמישי הזה בא לה ממש בזמן. היא ממש מותשת מהשבוע הזה. כל כך הרבה תקלות אירעו במערכת הישנה. כאשר הציעה למנכ"ל להקים מערכת חילופית, הוא סרב. "אתה לא מבין שלפעמים קל יותר להקים משהו מהתחלה? ביחוד שבמערכת ההפעלה הזו יש המון חורים וכל הזמן יש בה תקלות." אבל הוא בשלו. צעיר גאון שהקים…

אני לא יודעת מה היה השבוע באוויר, איך עמדו כוכבי השמים זה מול זה. הרבה רסיסי לבבות שבורים התפזרו על הריצפה מסביב. דווקא בשבוע זה היה חשוב לי לומר שלמרות הכל אני מאמינה באהבה. בימים האלה אני עסוקה בפרוייקט שמעסיק את רוב שעותיי ובכל זאת התיישבתי לכתוב סיפור אהבה לשבת. נורי אני נושמת עמוק. אני…

לפעמים.. המילים הכי יפות נכתבות בשתיקות עם עיניים עצומות חיוך מבוייש נשיכת שפתיים לפעמים.. המילים הכי יפות נכתבות ביניהן בין השתיקות ב.א.

בקרוב אתחיל את במסע לעבר המקום בו נשבר ליבי. אני צועדת בו לבד. אני רגילה כל כך לישון קרוב אליך, להרגיש את ליבך פועם תחת כף ידי. להרגיש את ידך כרוכה סביבי, את רגלך מונחת על שלי במין אדונות כזו. פעם אמרת לי: " היום שייך לך, עשי בו כרצונך. הלילה שייך רק לי, ועל…

לעולם אל תאמר לה: "אוהב אותך" אם אין בלבך כלום. אך אם לבך מלא באהבה אליה אל תסתיר זאת אל תחסיר זאת ממנה ❤️ הרי ממך לא יחסר דבר ואילו היא תתמלא כולה אור ב.א.

הרבה זמן לא כתבתי לך. כבר לא חולמת אותך. המרחק בינינו כל כך רחוק, שכבר אינני זוכרת דבר. אינני זוכרת את פניך ולפעמים חושבת שבכלל לא היית קיים. ובכל זאת קרה היום משהו שנאמר לי וניסיתי לשוות אותך מול עיניי ורציתי לחלום אותך שם ולא הצלחתי. אפילו מילים עצובות של פרידה אין לי עבורך כי…

אני עוברת בין חדרי הבית, בודקת שהכול מסודר ונקי, כאילו שאני לא יודעת שכן.   ובכל זאת מעיפה שוב מבט.   הבית מוצף אור רך של נרות. היכן שרק יכולתי הנחתי קבוצת נרות שיאירו אותו, ויפיצו ריח נעים.   כיוון שאני מכורה למים אני בוחרת בריחות של האוקיינוס, של החוף בזנזיבר ומשלבת ביניהן גם נרות…

בלב פועם מהתרגשות אני מניחה את ידי על הדלת. הגיע הזמן. כל שנה מגיע הרגע הזה, וכל שנה אני מתכוננת אליו אחרת. השנה הרגע הזה היה ארוך במיוחד. אני פותחת את הדלת של ארכיון מספר 5778 בפעם האחרונה. לידו כבר נוצצת דלת 5779 מסתכלת עלי ביהירות מסויימת בטוחה שהיא הטובה מכולן. "הרגעי," אני אומרת לה,…