תגית: בר אבידן

זאק מלרון יש משהו מרגיע במבט על העיר מהגובה. אולי זה הריחוק מהרעש, אולי כי האוויר נקי יותר. אני נסחף במחשבות, מין חשבון נפש, סגירת מעגל אולי? מה לעזאזל חשבתי לעצמי כאשר הזמנתי לסלינה ולי כרטיסי טיסה לחופשה בקובה?  כלומר ברור לי למה סלינה רצתה שאקח אותה, מה שלא ברור לי למה הסכמתי. מה לי…

לפעמים.. כשאתה חוזר אליי אחרי שנעדרת, דבר ראשון שאתה עושה, לפני ה"שלום", לפני שאתה פושט את בגדיך, זה לבוא אליי. מי שמתבונן בנו מהצד לא יבין את הצורך שלך רק בנוכחותי לידך. בלי נשיקות, בלי ליטופים. רק כדי למלא את החלל הזה, שנוצר לך בין שתי זרועותיך, כשלא הייתי חבוקה ביניהן. בר? #tumblr.com

"את לא מרוכזת," הוא אומר לי, "לא מתאים לך לא לדייק." "אתה יודע," שלא ישנתי כמעט הלילה," אני עונה לו. "ובכל זאת," הוא לא מרפה, "ממתי את עם לק שחור, ואני, תראי איזה שעון בחרת לי?" "בסך הכל רציתי לכתוב," אני עונה לו, "שלפעמים משום מקום, אתה לוקח את ידי, מניח אותה על ליבך, כדי…

דברים לא קורים סתם. הסימנים המובילים לשם,פזורים לאורך כל הדרך. הבעיה היא שאנחנו,(ועל כך אין לנו שליטה)רואים את הכלממבט עינינו.מאיך שאנחנו מאמיניםשדברים צריכים להיות. לא כי אנחנו נאיביים,אלא כי בשביל לראותאת מה שרואה האחר,צריך להיות בנעליו,שלעיתים לוחצות מידי, של האחר.ובשל כל אלה,איננו רואיםאת הסימנים הברורים,שבדרך.

אוהבת לראות אותך אחרי הסערה, כשאתה נרגע, מתאפס על עצמך. אתה מביט בי במבט כזה שאומר: "וואו, אני לא מאמין." זוכר שאמרתי לך שברגע שניגע לא נוכל עוד להיפרד? וגרוע מכך כל הזמן נתגעגע אלינו. (לא אמרתי לך, שזו לא חייבת להיות פרידה ארוכה.) ותראה אותך, רואה שצדקתי? אז גם אני, חשבתי עלייך כל רגע…

אינטימיות פנים רבות לה. היא יכולה לבוא כסערה טורפת, אובדן חושים מוחלט, כזו שאת בקושי נושמת. היא יכולה לבוא בתנועה קטנה, מרפרפת, לאורך רגלך המונחת על שלו. "חייב לגעת בך," הוא אומר, כדי שאוכל לנשום" ככה בדיוק, גם וגם.

          "את באמת חושבת ג'וי, או איך שקוראים לך, "אומר ג'ונתן, "שאכניס לביתי אישה שפרט לשמה הפרטי, העובדה שהיא גרושה + אחת, אינה יכולה לספק לי פרטים על עצמה?" "אני מוכנה להביא לך אישור מהמשטרה שאין לי עבר פלילי," עונה לו ג'וי. "לגבי עברי, זה התנאי שלי. יש  לי סיבות שלא…

אני יושבת מול הדף הלבן, מציירת עליו מילים מדייקת אותן, לא יוצאת מבין הקווים. ואז אתה בא, עם המילים שלך…… וכך קורה, שעל הנייר מתערבבים כל הצבעים, ליצירה אחת מופלאה. ואין לי כבר שליטה עליה. אתה מביט בה מחייך, ומעניק לה את השם: אהבה.

איך זה שפעם לא ידענו בכלל האחד על קיומה של השנייה. העברנו ימים ושנים בלי הידיעה הזו שיום אחד נפגש. שיום אחד יספיק רק מבט, רק נגיעה מרפרפת.. ותראה אותנו היום.

אלה סיפורי חודשי מאי 2020. סיפורם של קאי וינסטון והיילי הפבורן. השניים נפגשים כשקאי עובד כמלצר בבית הקפה בו נפגשת היילי עם חברותיה. הוא לא סובל נשים כמוה. היא מזכירה לו את הנשים ממחוזות ילדותו שכל מה שמעניין אותן הם בגדים, תכשיטים ובילויים.הוא שומע אותה מספרת לחברותיה שיש לה חדשות לספר להן, אבל הן רק…