תגית: בר אבידן

המילים שאמרת דיממו בי, שטפו את כולי בדמעות, אני שחשבתי שלא אבכה עוד לעולם. ואתה, ליקקת כל טיפה, והחזרת אותה לי, שתזרום שוב בדמי האהבה. בר

* ידוע שהדרך לקניית אמון ארוכה היא. עליך לטפס במעלה ההר עם שק מלא היסוסים, וכל פעם להסיר אחד מהם מגבך. ידוע שברגע שנרכש האמון אויר פסגות עוטף אותך ואת/ה נושמ/ת אותו מלוא הריאות. כך גם ידוע שהדרך להפרת אמון היא אחת, מדרון תלול. * ב.א. 

העולם מחולק ל-2: אנשים שאמרו להם שהם יפים ואנשים שאמרו להם שהם חכמים. בעצם.. העולם מתחלק ל-3: אנשים שאמרו להם שהם יפים ואנשים שאמרו להם שהם חכמים. ואנשים שאמרו להם גם וגם. רגע: העולם מתחלק ל-4: אנשים שאמרו להם שהם יפים ואנשים שאמרו להם שהם חכמים. ואנשים שאמרו להם גם וגם. ואנשים שלא אמרו להם…

אתה האחד שצובע את שמי בכחול גם בימים מעוננים, הופך את שריקת הרוח המשתוללת ליפה שבמנגינות. אתה הוא זה שמשקיט את גליי מספק דלק לאש שבי. מחליק את כאבי, הופכם לאפר. אתה. ב.א.

אתה מנסה להציץ פנימה בין סדקיי, לראות את מה שבי, לראות מי אני. לו הייתי מסתכל מקרוב, היית רואה שבאותו זמן עצמו, יצאתי מבעד לחומותיי ועפתי. ב.א.

היא הייתה רוצה לנסוע איתו כעת, לא חשוב לאן. הוא יסחוט את הגז עד הסוף כמו שהוא אוהב, והיא תשיר בקולי קולות, כמו שהיא אוהבת.   היא הייתה רוצה, אבל זה לא יקרה. כי קר בחוץ, וגשם בחוץ, וכי היא פה והוא לא לידה.     ב.א. Thanks #audi.todaypin.com

הייתי אומרת לך שתעצום את עיניך ודמיין אותה. עורה חלק מקמטים, ללא סימני השנים, ללא סימני הכאבים.   אבל לא.   אני אומרת שתסתכל עליה בעיניים פקוחות, עם כל הצלקות שנחרטו בה, עם קמטי הצחוק.   כי הפנים האלה שיודעות מגע ידך, השפתיים האלה שטעמו את נשיקותיך, העיניים האלה שרואות את נשמתך, הפנים האלה, יודעות…

איך כותבים אירוטיקה? פשוט עפים עם הדימיון למחוזות שהיינו בהם, כאלה שרוצים להיות. מידי פעם נושכים שפתיים, עוצמים לרגע עיניים, לוגמים יין אם צריך אומץ. לעיתים פותחים כפתור, ולעיתים מתעטפים בשמיכה מחממת ומדמיינים….. הכי חשוב לקחת איתך למסע הזה את המישהו המיוחד, שמסעיר לך את החושים, שמעורר את תשוקתך כפי שאת אוהבת. אם זה במסע…