תגית: בר אבידן
-
אישה יפה ב 53 -השופט פאפאדופולוס
כריס "סיפרת לי על הרכב החדש שלך," אומר פול, "אבל עכשיו כשאני רואה אותו אני לא מאמין שזה הרכב שבחרת. הוא הכי רחוק ממי שאתה. אין ספק שהוא מסובב את הראשים של גברים ונשים." "וזו בדיוק המטרה. למשוך כמה שיותר נשים, לא?" אני עונה לו בחיוך, "שנינו גברים פנויים, מדוע שלא נהנה ממה שיש לחיים…
-

-

-

מקפיא את הרגע
אתה עומד מולי. אני רואה את המבט בעיניך מצטמצם מעט, מרוכז, מנסה להפנט אותי אליך. בלי מילה אחת מיותרת אתה אומר לי: "אני כאן, ואת יודעת מה אני רוצה." בהרעדה קלה של השפה התחתונה, בנגיעה קטנה עם הלשון, בנשיכה קטנטונת כזו שמנסה להחניק את מה שגועש בך. מין משחק כזה שאתה שולט בתשוקותיך. ברור לך,…
-

-

כתיבה כאהבה
כתיבה, כמו מעשה אהבה היא. היא נובעת ממעמקי הרגש, והרגש שונה אצל כל אדם. יש שאוהבים להאריך בה, יש שרוצים להגיע מהר לשיא,. יש שמשתמשים בה כדי לצאת ידי חובה, כי ככה צריך, יש שאוהבים לשחק ולשחק….. מבט אחד, יכול להצית אותה, תמונה בדימיון, או תו שמרעיד את הלב. על כתיבה, אני מדברת… גם על…
-
מוגן: מילים של השופט פאפאדופולוס
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
-

רואה הכל
* יושבת לכתוב לך כמה מילים אחרי השיחה ההיא… יש לך גבר שהוא חלומן של נשים רבות. גבר מבריק, עוצמתי , ממשפחה טובה. משפחה טובה מכל הבחינות, משפחה שיש בה הכל. נכון שהחליפה היא חלק גדול מחייו, העבודה שלו תובענית וטובענית. הוא לא צריך הרבה כי יש לו כבר הכל. ובעיקר יש לו אותך. את…
-

הלב
הלב הוא איבר מיוחד. ממש בית בתוך הבית שלנו. לא סתם הוא בנוי מחדרים, עליות פרוזדורים ופינות מסתור. יש לו תכונה נהדרת שמכווצת ומרחיבה אותו. הוא זוכר. את האהבות והכאבים כאחד. שומר צלקות כדי שנזכור, שנשמר, שנלמד, וגם קצת בשביל עצמו. הוא צוחק ובוכה, שמח ועצוב. אך הכי הוא יודע לאהוב. וכאשר נגעה בו האהבה,…
-
