קטגוריה: Uncategorized
-
שירת הרוח בשדות 3 – תהום ביניהם
"אני כבר מכינה קפה," אומרת מורגן, וניגשת להרתיח את המים בקומקום. "את לא תאמיני מי הייתה כאן," היא צועקת לי מהמטבח. אני רוצה לומר לה שאין צורך שהיא תצעק, כיוון שאני שומעת טוב, אבל אז היא מתקרבת אליי עם פאי תפוחים שמדיף ריח קינמון משגע. "על זה בדיוק דיברתי. למה שמטי לא תכין עוגות ותמכור…
-
לא מתפשר 12 – לק אדום
הדבר האחרון שיכולתי לצפות לו, הוא להקלע לחבורה של נשים שרוקדות, ונושפות על אצבעותיהן, כנראה כי לייבש את הלק. "ידעתי שתבוא. אמרתי לטסי, שאתה לא תוותר עליה. היא אישה נדירה, ולא תמצא כמוה," אומרת לי אלין. היא מדברת ברצף, ואני מרגיש שאם לא אעצור את שטף דיבורה, היא לא תפסיק לדבר. "הבנתי," אני אומר, והיא…
-
משחקי המהג'ונג
"אני רוצה להכיר לך משחק," אמר לי הבן שלי, זה שאופיו דומה מאד לשלי, "קוראים למשחק מהג'ונג. אני עומד לגלות לפנייך עולם קסום." וכך היה. * המהג'ונג הוא משחק שהומצא בסין במאה ה-19 ומורכב מ 144 אבני משחק המבוססות על דמויות וסימנים סיניים. את השם מהג'ונג אתם ודאי מכירים מהאפליקציות השונות שבהן יש צורך להתאים…
-
לקום מאפר 20 – לקום מאפר
"מתי אתה חוזר אלינו?" שואל דאג. "אני פה בניו יורק," אני עונה. "זה דווקא הגיוני, עם מה שקרה," הוא עונה, "אתה פנוי להיפגש איתי?" "תמיד," אני עונה לו. אנחנו קובעים להיפגש בבית המלון אורכידאה ניו יורק, בית המלון בבעלות אלכס רוטשילד, בעלה של ליאה. אמנם אמצע החורף כעת, אבל שמש שימשית מחממת את העיר. אני…
-
חורף
לחורף יש קצב משלו. יותר איטי, יותר שקט, יותר מסורבל, מתכנס כזה. כמובן על החורף זה שניבט מחלוני אני מדברת, כשהשמים בלבן אטום והשמש מסתתרת. הימים קרים מאד מינוס עשרים ויותר עם הרוח. השלג שוב מקשט את האדמה הקרה. כאשר לבן לך בחוץ זה קורא לך לשתות שוקו, ולהדליק נרות מפיצי ריח, ואש באח. כל…
-
דמעותיה של דריה- מילים של גל
המרחק הזה בין האדרנלין בו אתה מוצף כשאתה נלחם לצד חבריך הגברים, כשלא מעניין אותך שכמעט לא ישנת, שאתה מטונף ומזיע, שיש לך רק מטרה אחת והיא לפגוע במי שקם להורגך, לבין רוך גופה של אהובתך, וההתמסרות המוחלטת שלה אליך, שמצננים את היצר הפראי שבך, שגורמים לו להשקיט מעט את שדי התשוקה שלך, המרחק הזה,…
-
לקום מאפר 9 – קול של מים זורמים
אני מודה שלא הייתי מוכנה לשאלה הזאת. 'עכשיו אני אמורה להתמחות בדגים?' אני מביטה על לוגן. אני מתקשה לפענח את המבט שלו. הוא בוחן אותי בסקרנות, כאילו יש בידי את כל התשובות. למה? אין לי מושג. "אמרת שאת מכירה את המסעדה שלי," ממשיך אלברט לומר, "מה המנות שאהבת לאכול אצלי?" "אני מאד אוהבת דגים בתנור,…
-
אהבה כפויה 28 – מדברים
הלב שלי נשבר כשאני רואה את אימא. אמנם אני כועס על אבא, הוא חצה את כל הגבולות איתי, אבל עדיין, אני לא מאמין שהוא בוגד באימא. אני מבין שהגיע הזמן שאדבר איתו. אני שולח לו מסרון, מתלבט האם לקרוא לו אבא, בשמו הפרטי, או מר ג'ורדן. עדיין לא התגברתי על הכעס כלפיו מסתבר. אני פשוט…
-
אהבה כפויה 25 – מסע לעבר
בוקר חדש מפציע. לא הרבתי לישון הלילה, אבל נשארתי במיטה. לא רציתי שג'וליה תרגיש במתח הרב בו אני שרוי. אני בודק בפעם המי יודע כמה האם קרטר קרא את המייל ששלחתי לו, ונעצב שהוא לא טרח לפתוח אותו. בסופו של דבר אני מבין אותו, הרי אין לו מושג מה כתוב בו. אני מניח שהוא משער…