קטגוריה: אקדח בידה (יולי 2021)

מת'יו קנדי "אני סומך על חיסיון עורך דין לקוח," כך מתחיל הסנטור דה לוצ'י את שיחתו איתי. "אני אספר לך את האמת ואתה תמצא דרך לחלץ אותי מהתסבוכת. רק דבר אחד אני דורש ממך והוא שאיש לא ידע שאתה הוא המייצג שלי. "אני דורש לדעת למה," עניתי לו בלי מורא. "כי ככה אמרתי," הוא אמר…

אמיליה "הגיע הזמן," אומר לי ג'ון, "שתתני לי לטפל בדברים. תרפי מילה." "אתה מתחמק יותר מידי מהשאלות שלי. אתה מערער את הביטחון שלי. תמיד היית האי של השפיות שלי. ככל שאני מתקרבת אתה מתרחק. אני כבר לא ילדה קטנה." "את בטוחה שאת רוצה לנהל כעת שיחות נפש בלב הסערה? האם פעם אכזבתי אותך?" הקול שלו…

אמיליה ריח של חביתות מטגנות ממלא את הבית. הריח הזה תמיד מרגיע אותי, נותן לי הרגשה של בית של נורמליות. אני מעיפה מבט מהיר על ג'ון.יש משהו שונה הבוקר. הוא יושב ליד השולחן בחדר השמש המואר, כאשר בידו האחת עיתון אבל מבטו מופנה ממנו. המבט בעיניו מרוכז באצבעותיו. אני המומה. איך זה יתכן? זו בדיוק…

ג'ייסון אני ניזכר בחקירה שעברתי אצל האישה שאת זהותה אינני יודע. היא העמידה בפניי את הבחירה למי להיות נאמן. אני יודע שאני רק הולך ומסתבך כל הזמן. נכון שאני רוצה להציל את עצמי, אבל עושה את כל הבחירות הלא נכונות. "אתה באמת חושב שאני יודע את מי המפקד שלי מזיין?" אני שואל את האיש עטוי…

יש מצבים שאדם כל כך מסובך, שהוא מתפלל שכבר יתפסו אותו. לעיתים עדיף להתרסק עד הסוף. רק משם, מהמקום הנמוך ביותר אפשר באמת לתקן ולהשתקם. לשם בדיוק אני רוצה להגיע." בר #אקדח_בידה #מיני_סידרה #בר_אבידן #מאמינה_באהבה

תיאו אני מתקשה להאמין שאני בביתו של ג'ון ווד המפקד העליון של כל כוחות המשטרה. שמו של המפקד הנערץ נישא בפי כל אבל רק מעטים באמת מכירים אותו, והנה אני יושב מולו. כל אחד מאתנו לובש מכנס זרוק וחולצת טריקו. שיא הנורמליות. הוא מגיש לי בירה ומזמין אותי לצפות איתו יחד במשחק הכדורסל. כאילו זה…

אמיליה "תסלח לי תיאו. אני משאילה ממך את אמיליה לכמה דקות. אתה מוזמן לקחת לך משהו לשתות בינתיים," אומרת אימא ואוחזת חזק בזרועי. אני מביטה על תיאו שמסמן לי בראשי שאלך איתה. "אימא, מאז שקרה מה שקרה לא הבאתי הביתה אף גבר. לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית אף פעם. תראי איך הוא מסתכל עליי.…

תיאו "אנחנו נוסעים כעת לדירת מסתור. דירה שאני בחרתי ואיש לא יודע היכן היא," היא אומרת לי. אני מסמן בראשי לעבר הנהג והיא מנענעת בראש לשלילה. זה לא מובן לי, אבל למדתי כבר לסמוך עליה. כעבור נסיעה קצרה הנהג עוצר ליד בניין ישן ואנחנו יוצאים מהרכב. "תודה חבר," היא אומרת לנהג וממהרת להיכנס לבניין. במקום…

'לא היה לך סיכוי במלחמה הזו' אני אומר לעצמי ומתקשה לנשום.. אני מעריך שהנסיעה לוקחת חמש דקות. לא דמיינתי שכך יראו הדקות האחרונות של חיי.

תיאו היא מביטה עליי בצפייה. מחכה שאעשה את הצעד הראשון. עם כל הניסיון שלי עם נשים אני לא רגיל למצב שבו הלב שולט בי. אני מאד מגורה ממנה ויודע שכל תנועה עלולה לגרום לי לגמור. אני נושם עמוק. "אתה לא חושק בי?" היא שואלת נבוכה. "תיגעי בי," אני מבקש, "תראי איך המראה של הגוף שלך…