קטגוריה: מאמינה באהבה – סיפורים קצרים

אור אני עוטפת את גופי הערום בסדין ויוצאת למרפסת בבית הוריי, משקיפה על עצי המטעים עמוסי הפרי. ** הרגשתי שאין לי יותר אוויר. הייתי חייבת לברוח. הפכתי לעיוורת אחרי שנישאנו. לא בדיוק עיוורת, אבל יום אחד פתאום לא ראיתי טוב. בהתחלה הוא חשב שאני מעמידה פנים. "מה זאת אומרת את לא רואה?" "אני פשוט לא…

קטיה עכשיו כשאני חושבת עליו, אין לי הסבר איך לא ראית בו דבר פרט לשרשרת עם תליון העוגן. לא צבע עיניו, לא שפתו התחתונה הבשרנית כמו שאני אוהבת, לא כפות ידיו שהן אצלי בראש סדר העדיפויות, ובכלל לא ניסיתי לאמוד את גילו. עיניי התקבעו על השרשרת שעוררה בי זכרונות כואבים במיוחד. הוא דווקא נראה מתעניין…

טליה "נו באמת טליה, מה אני עוד יכולה לאמר לך שתשתכנעי לבוא למסיבת יום העצמאות?" שואלת אותי שרי בקולה המתפנק. "את כזו עקשנית," אני מפהקת, אפילו לא טורחת לכסות את פי בידי, "אני רוצה לנוח. ל-נ-ו-ח. חזרתי מטיסה שנתקעה בגלל תקלה במטוס, כבר שכחת?" "את לא מבינה שאת צריכה שיואב יראה אותך מחייכת ויצאו לו…

רייצ'ל (שלי)  אני עומדת על מרפסת בית הוריי והזכרונות צפים ועולים. * אני זוכרת את מראה סוסי המוסטאנג הפראיים רצים בעמק, כאשר שדות ירוקים בהם נבטה החיטה הפרידו בינינו . שדות שהיו מוקפים בגדרות עץ שמנעו מהם להתקרב אלינו. היה ביניהם אחד שכל פעם היה נעצר ונועץ בי מבט עצוב. לא הבנתי למה הוא נעצב…

בלילה שנהרג הוא בא אליי בחלומי וביקש שאבוא אליו. "תבוא אתה," עניתי לו, רק בגלל שהוא עמד בראש הגבעה ואני למרגלותיה. "אני לא יכול, אני צריך אותך. בואי," הוא הושיט יד לקראתי. כשקמתי בבוקר חשבתי לעצמי 'איזה חלום ממש מוזר.' הייתי אז בביקור משפחתי בניו יורק והתקשרתי הביתה בחשש. מילה לא נאמרה לי עד שחזרתי…

לזיכרם של בני משפחתי שנספו בשואה גרמניה אווה "אני לא מבין מה אתה מוצא בה," הוא אמר לאחיו בלעג. היא שמעה ושתקה. כאב לה שהוא רואה בה רק נערה עניה, ולא את מי שהיא באמת. "אל תעצבי אל ליבך," נהג ג’קוב לאמר לה, "את יודעת שכנער שבא מבית עשיר אני יכול להשיג כל נערה שאחפוץ.…

אריאן אריסון מנהטן, ניו יורק אריאן פרושו הבטחה בתרבות האירית. הבטחה למה? את זה אני מנסה לגלות כל חיי. אני לא אוהב מסיבות. בטח לא שאנשים באים לביתי. אני יודע שיותר משאני מעניין אותם, ביתי הוא זה שמעורר את סקרנותם. על חיי הפרטיים אני שומר בקנאות. חג המסכות מתקרב. אני יודע מה תובע ממני מעמדי…

כמה מילים על.. (נכתב ב-2.2019) בימים אלה שקנדה ארץ מגוריי סובלת מסערות של שלג, גשם קפוא וקרח, בשעה שאנחנו משתדלים להישאר בבית המחומם וקרוב לאח הבוערת, המחשבות שלי נודדות לכפר של ההר הכחול. אני יכולה לראות את עצמי יושבת מול המדרונות המוארים של מסלולי הגלישה, ורואה בעיני רוחי את הגולשים. יום שני , 15.2, הוא…

שני דברים מאפיינים את ראש השנה האזרחית בחוף המזרחי של אמריקה הצפונית. האחד הוא גל הקור שתוקף את האזור, מה שגורם לביטול או לפחות לקיצור אירועים שנערכים בחוץ. השני הוא שביום כזה כשהאלכוהול זורם ברחובות, לוקחות על עצמן יצרניות המשקאות לממן את הנסיעה בתחבורה הציבורית שפועלת ללא הפסקה, והמבלים נהנים נסיעה חינם. כך זה כל…

  *שנה עברה מאז כתבתי את הסיפור הזה. כל כך הרבה השתנה בה. אני מעלה אותו שוב ומוסיפה לו גם את החג הזה. סוכות בצל הקורונה. * קסם אמיתי (סיפור לסוכות תש"פ) האם חלמתם פעם לפגוש דג זהב שיעניק לכם שלוש משאלות?אף פעם לא האמנתי בקסמים, למרות שהחיה האהובה עלי עד היום היא החד קרן.…