קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

אני מושיטה אליך יד רכה,יד שמטפלת באנשים,יד ספוגה בריחות של יסמין,יד שנוגעת ברוח. אתה שולח לעברי יד מהססת,יד שנוגעת בי,שם במקום המסוים בנפשיד שנוגעת באדמה. אני מנסה להגיעדרך מה שחוצץ בינינוישר אל ליבך,וידי בוערת באש. אתה משיב לי בנגיעה משלך,כזו שמחממת לי את הגוף,ואופפת את כוליבים של רגשות. בר אבידן ©? #pixabay

הבט לשמים. ראה את צבעם הסוער. האזן לרוח. התמסר לליטופה על פניך. גע בעלה שלכת נושר. איך הוא מרגיש לך? שתה לרוויה, את טיפות הגשם הטהורות. ש ם אני, ב כ ו ל ם בכל אחד מהם. ב.א.

הוא אם תשאלו אותו מתי הניח את ראשו על הכר ושקע בשינה,הוא לא ידע לענות.לא כי אינו רוצה, אלא כי בכנות אינו יודע.הדם שלו רווי באלכוהול, הראש שלו אפוף בעשן.היד שלו אוחזת בנייד שלו מוכנה לענות לשיחה שתגיע.במקומה הגיעו הרבה אחרות. הוא דווקא היה צריך להיות מרוצה.הרי כל אחת מהן הייתה מוכנה לעשות כל מה…

הרגע הזהשבו אתה אוחז בידיךבפנייכך שלא אוכללברוח ממך,מתקרב אלי,אש בעיניך,רגע לפני שאתהשאתה מצמיד שפתיךלשפתיי. הרגע הזהשאתה מסנן לימין משפט שמתחיל ב:"תגידי לי…"ואני רק מחייכת מולךכי יודעת בדיוקמה אתה מרגיש. את הרגע הזה,אני מאד אוהבת. ב.א.כותבת אהבה