קיילן

אתם ודאי תוהים למה בעצם נקרא הסיפור שלנו ימי שלישי. אתם ודאי יודעים
שאני וורקוהוליסט לא קטן, כזה שהעבודה תופסת אצלו מקום חשוב. המחוייבות שלך לעבודה
כשהיא עסק משפחתי שעובר מדור לדור היא אחריות גדולה עוד יותר.

ימי שלישי היוו עבורי יום המפלט. היום בו הייתי נפגש עם חברים בבר
ופורק כל…

בית הסנטור אנדרסון

סאות’המפטון

הסנטור יושב בחדר העבודה הביתי שלו. כל מי שנכנס לממלכה
שלו לא יכול שלא להתפעל מספריית העץ העשירה הפרושה על פני קיר שלם. לאיש אין מושג
אם אכן קרא הסנטור את כל הספרים. דבר אחד בטוח, שהוא איש בעל ידע נרחב בתחומים
רבים.

הסנטור שמכיר היטב את נפש האדם ידע…

קיילן

מיה מבקשת לדבר איתי. בראש רצות לי כל מיני מחשבות אני
לא מבין מה כבר יכול היה לקרות בין הרגע בו הורדתי אותה בעבודה, לארבע שעות אחרי.

“רציתי לספר לך,” היא אומרת כאשר אנחנו נפגשים
בסטארבקס.

“לספר לי מה מיה?” אני שואל ונושם עמוק.

היא מספרת לי שהריסון עבר תאונה וביקש שתגיע אליו. היא
מטפלת…

מיה

“הנה
השטר על סך עשרת אלפים דולר ששלחת לי,”  אומר לי קיילן ומגיש לי את השטר. אני רוצה
לאמר לו שאני לא מוכנה לקבל אותו בחזרה. אבל הוא ממשיך לדבר: “אני
מבקש שתחזירי אותו לבנק שלך. כפי שאמרתי לך אינני יכול לקבל אותו ממך בשעה שלשנינו
ברור שזה לא החוב שלך.” 

רוברט מחוויר….

מיה

עורך
הדין סטרטון מביט בי במבט מזלזל. הוא כל כך בטוח שאינני עוסקת בעריכת דין, והוא
נחוש בדעתו להוכיח זאת בעזרת הרישומים בלשכת עורכי הדין.   הוא מעלה את  התכנה של עורכי הדין,
רושם את שמי ומקיש. הוא אפילו לא ממתין שהמידע עליי יעלה ומסובב את המסך אליי
ואומר: “תראי במו עינייך.”

“אה,”
אני אומרת,…

מיה

“איפה
את עובדת?” הוא שואל.

“במשרד
עורכי הדין,” אני עונה.

“אני
אגיע,” הוא אומר לי וסוגר.

“ולאן
בדיוק תגיע?” אני שואלת את הטלפון לאחר שהשיחה כבר נותקה. אני אבודה. מה יצא
לי מזה שהתקשרתי?

ברגליים
כושלות אני נכנסת לבניין. אני יודעת שעליי להתעשת מייד. “הכל בסדר?”
שואל אותי השומר בכניסה.

“בטח,”
אני אומרת ועוטה חיוך על פניי. כבר נעשיתי אלופה בחיוכים מזויפים.

“לרגע
היה…

קיילן

אני
לוקח בהיסח הדעת זוג תחתוני בוקסר ולובש אותם. המחשבות שלי מפוזרות. אני יורד
למטבח להכין לי לשתות. שקט גדול עוטף את הבית. רק האור מעל המדרגות דולק. אני יורד
בזריזות למטה. אני מוסיף מים למכונת הקפה, שם טבלית, וניגש להוציא מהמקרר את קרטון
החלב. הקרטון מרגיש לי קל מידי ואכן רק טיפות…

טקסס

כמה רחוק נראה לי יום אתמול.

כאשר צלצל אליי דן מנור והזמין אותי לבית הוריו לא התחשק
לי לבוא. אני באמצע פרויקט, ואת השעות שאינני מתכנת בהן אני מעדיף להעביר במשחק
מחשב כדי לרוקן את הראש ממחשבות.

“אתה חייב להתאוורר,” הוא אומר לי. הוא יודע
בדיוק כמה קשה אני עובד, כיוון שהוא עובד אצלי….

קיילן

 “המנקה עזבה,” אני כותב לרוברט,
“לטיפולך.”

הוא
מרים אליי טלפון מיד למרות שסוף שבוע כעת.

“זה
בטח בגלל החוב שלה,” הוא אומר, “אני מצטער שסיבכתי אותך איתה.” אני
לא רוצה לאמר לו שאני יודע שהיא לא היתה חייבת לו סנט. אני לא אומר לו גם שאני רואה
בו אחראי על החוב הזה והוא ינוכה ממנו ביום…