מחבר: Bar Avidan

מצד אחד ידעתי שהעובדה שד"ר בלייר ידע שאנחנו בזוגיות, תעורר בו כעס, מצד שני אני לא מתכוון להסתיר אותה. היא חלק בלתי נפרד מחיי, ואם למישהו יש בעיה עם זה, שיתמודד. "היית חייב לקחת דווקא אותה," הוא מסנן לעברי אחרי שהפרופסור עוזב, "ועוד מתי, לפני שאני נכנס לחדר ניתוח, שגם אותו היטלת עליי." "תגיד לי…

"אל תחשוב שאם סיפרת לי את סיפור חייך, שאני כבר לא בטוחה כמה אמת יש בו, שתגרום לי להיות שבויה בידיך," אני אומרת בשקט. "אז זה מה שאת חושבת? שכל מה שאמרתי היה רק כדי לגרום לך להזדיין איתי?" הוא אומר. אני רואה את הכאב בעיניו, אבל קולו נשאר קר. "אני חושבת שזה לא ענייני…

למרות שהלילה לא ישנו הרבה, אני מתעוררת בבוקר מוקדם כמו תמיד. אף פעם לא דמיינתי את עצמי נסחפת למעשה אהבה כזה סוער. לא ידעתי כמה אפשר להזדקק יותר מפעם אחת להגיע לסיפוק. לא היה שובע לרעב שלנו אחד כלפי השניה.   * "אני מעיק עלייך?" הוא שאל בחשש.  "אני מודה שזה אף פעם לא קרה לי.…

אל תשפוט אדם,גם אם היית בנעליו,אך בעיקראם לא. *"אל תשפטי אותי,"היא אמרה לי כשהיינו בנות עשרים,והיא הייתה נשואה טרייה. "אל תשפטי אותי.חסרה לי האינטימיות,"היא אמרה לי,סיפרה שיש לה מאהב,וביקשה שאתן לה את המפתח לביתי. גם אני הייתי נשואה טרייה,וגרנו בדירה קטנה,בעלת חדר שינה אחד.לא יכולתי לדמיין אותהעם המאהב שלה במיטה שלנו,ואמרתי לה שלא. "אז את…

כשרק הכרנו, רציתי להשתעשע איתה. אמנם היה לי חוק שלא יוצרים קשרים עם עמיתה לעבודה, אבל היה בה משהו שהיה חזק ממני. ועדיין, רציתי רק לכבוש אותה ללילה, אפילו לא לילה שלם. הייתי בטוח שהסקס בינינו יהיה מושלם. יש לה שפתיי ם כל כך יפות, שהן הטריפו אותי, ורציתי לנשק אותה בטירוף. פעם אחר פעם…

שירת הרוח בשדות פרק 4 – סוף סוף כל פרקי הסיפור כולו (4 פרקים)

פרק 1 – הגורל בוחר עבורה 2.6.25 פרק 2 – יהלומים נוצצים – 14.6.25 פרק 3- תהום ביניהם 21.6.25 פרק 4- סוף סוף (פרק הסיום) 1.7.25