מחבר: Bar Avidan

"אם זה בסדר מצידך, ואת לא חייבת לענות לי, אמרת שיש לך תוכניות לגבי הכסף. מה חשבת לעשות איתו?" שואל ברנדון. "אריק הקים עבורי שלוש קרנות. מיליון אחד ילך להנציח את שמו של דין, השני להנציח את גרייסי, והשלישי יהיה להשקיע בקומה במלון שמיועדת למשפחות של ילדים חולים," היא עונה. "אם כך נשארו בידיך שלושה…

אני מבקש מהבינה המלאכותית ליצור עבורי סמל של עיט הרפיה שהוא הציפור החזקה בעולם. בשעת מעופה היא יכולה לשאת טרף שמשקלו פי ארבע ממשקל גופה. אני לא מרוצה מהתוצאות ומבקש ממנה שוב ושוב עד שהיא מדייקת את מה שראיתי בדמיוני. אני שולח את הלוגו לאבא בצ'אט הפרטי בינינו. מיילו מק'מילן: פרט להתקפת פתע מצידנו על…

אני יוצאת מדעתי. מייד אחרי שלוגן דיבר עם רוז הוא עזב את המסעדה. אני חוזרת לדירה בסיום יום העבודה. הרכב שלו לא נמצא בחניה. אני עולה לקומה השלישית בה נמצא חדר השינה שלו, מתיישבת על מיטתו ומחכה. אני מתפללת בליבי שהוא לא הלך שוב להשתכר. בסופו של דבר העייפות מכריעה אותי, ואני מנמנמת על מיטתו.…

"מי אתה עשרים ושבע?" שואל אותי המאמן, "אני ממש לא מכיר אותך. כמה רגש יוצא ממך." "כשאתה יודע, אתה יודע," אני אומר לו, "אין טעם שאסתיר את העובדה שכולי שבוי בקסמיה. היא האחת שלי לנצח." "ומי את?" הוא פונה לאריאנה, "ספרי לי עלייך." היא מסתכלת עליי לרגע, ומסתכלת שוב על המאמן. "שמי אריאנה, ואני לגמרי…

אני עומדת מול המסרון של ברנדון. המילים שלו ממיסות אותי. 'למה אני כל כך נלחמת בו?' אני שוכבת במיטה ומשחזרת את כל השיחות שלנו. "את לא מבינה שאני מחזר אחרייך?" הוא אמר לי באותה פעם שהביא לי קפה מוקדם בבוקר. הייתי צריכה להסביר לו את החשש שלי מהעובדה שהוא גבר אמיד. ועכשיו כשאני רגועה יותר,…

אני מחליט להמתין עם השאלות. אני רוצה לבחון את הקבוצה. המשחק מתחיל והבקבוק מראה שכובש הפסגות מתחיל ראשון. עכשיו תורו לסובב את הבקבוק הוירטואלי, והוא מצביע על הפרפרית הביישנית. כובש הפסגות: מי הוא הגבר האידאלי בעינייך? הפרפרית הביישנית:  תן לי לחשוב…הגבר האידאלי… בלונדיני, עיניים מדהימות. כובש הפסגות: ומה לגבי האופי? איזה תכונות אופי מושכות אותך…

אני מצטנפת במיטה. קול צעדיו הכבדים, מהדהדים בעלותו במדרגות לקומה השניה. שקט משתרר לרגע. אני מרגישה שאני מתחילה שוב לנשום. 'איפה אתה לעזאזל?' אני שומעת אותו ממלמל, ומייד אחר כך נשמעות נקישות של בקבוקים. הקול הזה זורק אותי באחת לעבר. * "לכי תביאי לי כבר עוד בקבוק, זה כמעט נגמר!" צרחה עליי אימי. "בבקשה אימא…