מחבר: Bar Avidan

לכולם היה ברור שסקיילר, היורש של משפחת סינקלייר ילך בדרכי אביו וסבו, וילמד באוניברסיטת הרוורד בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים. הוא הפתיע את הוריו כשהודיע להם שהוא התקבל ללימודים בית ספר לרפואה. אימו איימה עליו שהם לא יתמכו בו, אם לא יחזור בו. "לא ביקשתי שתממנו את לימודיי. אני יכול להשיג בקלות מילגה שתכסה אותם, ואת…

שוב בוקר, ושוב אני קמה לעבודה בחוסר רצון מובהק. אני מגיעה לעבודה, ומוצאת על השולחן שלי שלושה תיקים עבים כרס. 'לפחות תהיה לי תעסוקה כל היום,' אני חושבת לעצמי. אני פותחת את התיק הראשון ומתפלאת שהוא עוסק בנושא שונה לגמרי ממה שעסקנו בו עד היום. אני מביטה בסקרנות גם בשני, ורואה שגם הוא באותו נושא…

הסיפור הזה שונה מכל סיפור שכתבתי. שלא כמו סיפורים אחרים, לא בחרתי לו מראש תמונה, וגם כשבחרתי, שניתי אותה לבסוף. גם שמו של הסיפור היה #המיית_הגלים, וככל שהוא נרקם בדימיוני, גם שמו השתנה. הוא אמור היה להיות סיפור קצר בקטגורית #והימים_ימי_מלחמה, כיוון שהוא נכתב על רקע מה שקורה בארץ. הכל בו התנהל לא כפי שציפיתי.…

אני מנסה להבין מה קרה, שאחרי לילה כל כך סוער, אליזבת לא מתייחסת אליי. אני יודע שהיא לא עזבה סתם אלא כיוון שקיבלה טלפון מאחיה. אחר כך היאהגיעה לעבודה ושוב  נעלמה פתאום באמצע היום. לעומת זאת ד"ר שילון מנסה לתפוס היום את תשומת ליבי. בכל מצב אחר הייתי פשוט מבהיר לה שאין לה מה להתאמץ,…

אנחנו יחד, ואני שוב נושם. אנחנו מדברים המון. דריה מקשיבה לי בסבלנות אין קץ. לעיתים היא אוחזת בידי, לפעמים מלטפת את פניי ברוך. היא מטפחת את הגבריות שלי, ולא נותנת לי ליפול. "אני רוצה להזמין כמה חברים מהמילואים לברבקיו," אני אומר לדריה, "זה בסדר מצידך?" "ממתי אתה צריך לשאול אותי?" היא עונה מופתעת. "אני לא…

למחרת היום אני מגיעה למשרד, מתעלמת לחלוטין מליז. היא מתחילה לומר משהו, אבל אני אוחזת בטלפון הנייד שלי, ומעמידה פנים שלא שמעתי. אני מוצאת כמה תיקים על השולחן שלי ומתחילה לעיין בראשון. נושא התיק חדש עבורי. ואני מתחילה לערוך מחקר בנושא. אני מנסה לחשוב מי יכול לעזור לי, והזכרת במקס אותו פגשתי אמש. הדבר האחרון…