מחבר: Bar Avidan
-
ראוי שיהיה
לכל אדם בעולם, ראוי שיהיה מין אח גדול או אחות קטנה, שיעמדו לצידו. בימי הסופות הסוערים, כשגשם שוטף ניתך משמים, ובימי האביב כשהפרחים מסביב. לחבק כשרע, לשמוח כשטוב. ומי שאין לו נפש כזו, שלידה הוא יכול להיות הכי עצמו בעולם. כאן שורש הבעיה. בר
-
ידיים מדברות
"מי מסתכל בכלל על הידיים?" היא אומרת , ":את הידיים רואים רק בסוף." * "תראי אותן," אני עונה לה, "את קוראת בהן את העוצמה, את הרכות." * "תראי את התנועה הזאת," אני אומרת, "כשהוא נוגע בצווארון שלו, את כבר מבינה שאין לו אוייר, שהוא לא במקום שנוח לו, שהוא רוצה להשתחרר." * היא מתסתכלת עליי…
-
את הירח
"את הירח," הוא אומר לי, "מאירה את לילותיי, מחממת את החושך, מושכת אלייך את כוכבי המרום ועיניי נשואות אלייך." "בעצם," הוא אומר לי, "ירח נראה לי קר, מרוחק, עצור. ממש לא את. את הלבנה. ב.א. #[fineartamerica.com](http://fineartamerica.com/featured/melted-moon-lilia-d.html)
-
ריחות
יצאנו, הגדולה שלי ואני, לקניות. רק לאחרונה חזרתי לשוטט בחנויות. פתאום זה היכה בי. הריחות של הפירות הטריים, המבשם של חומרי הניקוי, ריח הקינמון המתוק מהמאפיה, והניחוח המשגע של הפרחים. התגעגעתי. בר #חיים_ללא_מסיכה
-
"שבת של אהבה" 24 – 17.6.22 – מוסף שבוע הספר
בגיליון השבוע: כמה מילים ממני במילותיי פוסטים מתוך הבלוג שלי בכותבת אותי משהו מתוק, שירת הקירות ומעלה חיוך על פניו במוסף שבוע הספר קריאה מהנה! בר לקריאה נא ללחוץ על התמונה! לקריאה נא ללחוץ על התמונה! שבוע הספר לקריאה נא ללחוץ על התמונה! לקריאה נא ללחוץ על התמונה! ניתן ליצור איתי קשר גם באמצעות פייסבוק.…
-
מחשבותיי 17.6.22
??? מיום שהיקמתי את האתר עלה גיליון סוף השבוע מידי שבוע. השתדלתי להרחיק מכם את המהמורות שניצבו לפניי, אם זה הקשיים בימי הסגר שזמני הפרטי בהם שאף לאפס, אם זה כאשר אחד מילדיי היה חולה ממושכות. אם זה הלחץ בעבודה בעקבות המצב המיוחד שנוצר, כאשר הבית הפך למשרד של כולנו. כאשר ישבתי לערוך את גיליון…
-
שבוע הספר 2022
זר פרחים שובב הכתיבה פרצה ממני יום אחד מתוך כאב עמוק על מותו בן משפחה, כמה חודשים אחרי שאחותו סיימה את חייה, כמה שנים אחרי שאבדו עקבותיו של אחיו הצעיר. הסיפור הראשון שכתבתי והעליתי בבלוג באתר של קבוצת כותבים הוא הסיפור זר פרחים שובב. משחקי הבקבוק זמן קצר לאחר מכן ישבתי לכתוב ספר בשם משחקי…
-
משהו מתוק
דיוויד ארמני מגיל מאד צעיר נאלצתי לצאת לעבוד ולעזור למשפחתי. על לימודים לא יכולתי להרשות לעצמי בכלל לחלום. מהר מאד הבנתי שאם אני רוצה לדעת משהו עליי ללמד את עצמי. בלילות הייתי עורך רשימות של דברים שאני רוצה להשיג. היו לי שתי רשימות. אחת שהיו בה דברים שידעתי שאוכל להשיג, והשנייה מה שחלמתי שיהיה…