מחבר: Bar Avidan
-
למענך 6 – החלטה קשה
אני מותש, לא בגלל שאני עייף פיזית, אלא מרוב מחשבות. "קח אותי הביתה," אני מבקש מזאקרי, "זה היה שבוע מאד עמוס. אני חושב שאשאר מחר בבית לנוח. אני לא צופה בעיות מיוחדות מחר." זאקרי מסתכל עליי במבט שמראה לי שהוא לא כל כך מאמין לי. "אתה לא חושב שהמזגנים היום קיררו את המשרד יתר על…
-
לומד לשחרר 14 – שיחת טלפון
אני מרגישה יד חמה מלטפת את פניי. ג'ון קורא בשמי, ולרגע אני לא יודעת היכן אני. אני נזכרת שהוא יצא לדייט עם איב. אני מבינה שהוא חזר הביתה לבד. אני לא נותנת לו להבין שהוא גרם לי להתעורר לגמרי. אני ממהרת ללכת לחדרי, ושלא כהרגלי, אני סוגרת אחריי את הדלת, ונשענת עליה בניסיון להסדיר את…
-
במבט שני 7 – המבחן
אני מספרת לאלכסיס על מה שקרה מכון לאומנויות הלחימה. "את קולטת שהם היו בטוחות שאני מסתכלת על תמונות של גברים, כדי להתגרות? לו רק ידעו כמה הזעתי כדי להגיע לשלמות של כל תמונה." "אני לא מבינה למה לא אמרת להם מי את?" שואלת אלכסיס בתמימות. "כי זה לא קשור. אני לא צריכה שיחסן אליי ישתנה…
-
דם נדיר 16 – מחברת הודעות
אני מרגישה הקלה, כעת כשיש לי רכב, גם אם הוא שכור. למרות שזה רק פרט אחד ברשימה הארוכה שלי, אני מרגישה שלפחות אני לא תלויה באיש. * ״אני לא מבין למה את לא נותנת לי לשלם עבורך,״ אמר צ׳ארלי ששילם עבורי בכרטיס האשראי שלו עבור הרכב השכור, כיוון שאני לא רוצה להשתמש בכרטיס שלי, כדי…
-
למענך 5 – מפגש טעון
"אתה יודע כמה קשה לי לפעול, כשאני לא יודעת בפני מה אני עומדת?" אני רוטנת למחרת בבוקר ביושבי מול פקד מקסימיליאן. "את לא מבינה שהכל נעשה כדי להגן עלייך?" הוא אומר בטון של אבא שמדבר עם בתו הקטנה. "ומה קורה איתה?" אני שואלת. ברור לי שהם עלו על סולנה. הבגידה שלה אמנם הייתה מופנית…
-
לומד לשחרר 13 – נאבק עם עצמו
אני מתקשה להתנתק. המגע של גופה עליי, גם אם הוא משולב בחיבוק של הילדים, עושה בי שמות. אני כל כך רוצה לסחוף אותה איתי בנשיקה מלאת תשוקה. הריח של הבושם העדין שלה גורם לי לעצום את עיניי, לשאוף אותו לתוכי בהנאה. איזה טעם משובח יש לה. * אני זוכר את הפעם הראשונה שפלייר התקרבה אליי.…
-
למענך 4 – הבגידה
"אתה נראה שונה," אומר לי זאקרי שבא לאסוף אותי לעבודה, "אל תאמר שמריה עדיין תקועה לך בראש." "ממתי אישה נשארת תקועה לי בראש?" אני מביט עליו מופתע. אני מודה שאני מבולבל מכל מה שקרה. ההגעה המפתיעה שלה, הנשיקה, והשיחה עם האופנוען שלא טרח להציג את עצמו. 'האם היא שייכת לחבורת אופנוענים, מן הסוג הזה שנמצא…
-
במבט שני 6- הנחות שגויות
אני מאמינה שהמפגש הראשוני הוא ייקבע את מערכת היחסים ביני לבין העובדים שלי. אם אראה להם חולשה, כך הם יתייחסו אליי. אני נחושה בהחלטתי לא לתת לדיליה לעבוד בירחון, ובכל זאת אני מחליטה לתת לה לדבר. "אני מקשיבה לך," אני אומרת לדיליה ומפנה את תשומת ליבי אליה. "חשבתי לדבר איתך במשרדך," היא אומרת. "אנחנו כעת…
-
דם נדיר 15 – כבשה שחורה
אנחנו מגיעות למסעדת ג׳ון דנפורט, מוצאות שולחן פנוי המשקיף על הרחוב, ומתיישבות. כיוון שאני לא מכירה כאן אף אחד, הסועדים לא מעניינים אותי, הרחוב דווקא כן. אני שומעת את הדלת נפתחת, ורואה גבר שמזכיר במראהו את סקיילר, נכנס. למסעדה. יש לו אותה הליכה זקופה של פנתר גאה שיודע מה ערכו. "זה צ׳ארלי הילד הרע. אלפא…
-
במבט שני 5 – למה בעצם?
״את חושבת שהתנהגתי באלימות?״ שואל ריף, ומבטו מופנה אל החלון. ״אני יודעת שלא, וגם המאמנים יודעים. עובדה שהם הוכיחו את זה. יש לך כישרון טבעי לאומנויות לחימה. אתה יודע להקשיב להוראות, וליישם אותם. למדת להתרכז, כך ששום דבר לא יכול להפריע לך כשתשומת לבך מופנית כולה לתנועה שאתה אמור לבצע. הילדים פשוט מקנאים בעובדה שאתה…