מחבר: Bar Avidan

רבות נאמר על המילה ואדוניותך לה. אני צופה את התגובות עוד בטרם נכתבה, ויכולה לראות איך היא נראית בעיני כל אחד מכם. ובכל זאת, זו המילה שלי, והיא נכתבת ממעמקי הרגש שלי. ושם אני האדונית שלה. בר? #m.blog.naver.com

מודה על ההיגיון שגובר על הרגש. על הסבלנות שגוברת על האי סבלנות. המונעים ממני לספר את המילים, שמחר אתחרט עליהן. כי מילה מנציחה, ומחשבה, סופה להתמוסס. למדתי, ועדיין נולדת, לתוך החיים. בר? #art42.tumblr.com

הרהורים של שבת בצהריים… ? לפעמים בא לי ללכת לאחור עם הזמן. לא כדי שמניין שנותיי ייספר לאחור, אלא כדי שדברים ישובו להיות פשוטים יותר. ? שלא תבינו לא נכון, אני מאד נהנית ביום יום מהקידמה. אבל לפעמים, לפעמים זה מוגזם. ? כמו למשל החיבור הדביק לטלפון הנייד. כל כך דביק, שהוא הופך מרכז העולם,…

עוצמת עיניים, מדמיינת אהבה. כזו שממלאת את הלב, כזו שמזרימה לבבונים במחזור הדם, כזו שלוחשת מילים שהגוף רוקד בגללן. רוצה להרגיש את טעם הדבש שנוטף משפתייך, בשעה שאתה מתמלא בתשוקתך א ל י י רוצה להתכסות במגע ידייך, בפרפרי הנשיקות שאתה מפזר בעדינות, למרות שהגוף שלך בוער. חולמת…. א ו ת ך . בר?

ישנו הרגע הזה, שבו אתה אוסף את עצמך, שבריר שנייה לפני שאתה בוחר איך לנשק אותי. לפעמים זה מלווה ב"אוחחח…." שפרושו: כמה בא לי לנשק את השפתיים האלה." לפעמים אתה כל כך מרוכז שאתה שותק. שזה אומר: "חכי חכי מה מחכה לך ממני." ואני שבריר שנייה אחרי, עוצמת את עיניי ומצפה לגלות במה בחרת. לא…

ישנן דלתות שנסגרות, ובמקומן נפתח חלון דרכו נושבת רוח נעימה, עם אוויר טהור, משל הייתה ידו המלטפת של גבר מלא אהבה. אז בדיוק ככה. בר bridalguide.com

לפעמים..אני שותקתאת המילים. לפעמיםאני נושכת שפתייםשלא תצאנה. לפעמיםנושכת שפתייםבגלל שהן יצאו….. בר #dibujando.net     

את יכולה לדעת רק מה את מרגישה. ועדיין את לא יכולה תמיד לשלוט על זה. איך תדעי מה מרגיש האחר? תקשיבי למילים, לאלה שבין השורות . קל לומר. ביחוד כשהפרפרים שבך מתחילים להתעורר. והרי ידוע שהמילים הן בעיני המתבונן. איך תדעי אם כך? איך? יש שאלות שרק הזמן נותן להן תשובה. ואין קיצורי דרך. בר?…