מחבר: Bar Avidan
-
מקשיבה
מילים רבות מונחות לפתחי. ביניהן מילים שנאמרות על ידי אחרים, לאחרים. אני מקשיבה, בולעת את מילותיי כדי לא להגיב. זה לא פשוט . לפעמים אני רוצה להרעיש את העולם במשק כנפיי, ועדיין צריכה לזכור זה לא החיים שלי. אין לי זכות לנתב אותם כהבנתי, אלא רק כהבנתם. אז אני בעיקר מקשיבה. אם אתם חושבים שאני…
-
משחקי הבקבוק 2.9.22
הסיפורים של משחקי הבקבוק שלובים זה בזה. בשניהם מופיעות מייפל שסיפורה מתפרסם ב'מעצבת את חייה,' ויסמין שסיפורה מתפרסם ב'חולמת צלילים.' הסיפורים מסופרים במקביל ואני ממליצה לקרוא אותם לפי הסדר שהם מופיעים. בסתיו/חורף 2022 יתחיל להתפרסם הסיפור חדר חזרות, סיפורה של חברתן אירלנד מורל שמשתלבת אף היא בסיפורים של שתיהן. קריאה מהנה! בר ?מעצבת את חייה…
-
מחשבותיי 2.9.22
? סימנים של הסתיו המתקרב כבר מורגשים באוויר. הטמפרטורות כבר לא לוהטות, והטבע מגיב בהתאם. פה ושם נראים כבר סימנים מופע השלכת. ? כנראה שיש משהו בשלהי אוגוסטשגורם לי להתחיל דברים חדשים. כשהתחלנו, המתכנת שלי ואני, את המסעלקראת הקמת האתר החלטנו שני דברים- ?האחד שהאתר יהיה בעלת סיומת com. ולא co.il?השני שהלוגו יהיה באנגלית. את…
-
אבירי הנסיכה 32 – בית ריק
שיין אני מביט על תיאו שיושב ומדבר בשקט עם ג'ון. אני מחכה שיסתכל לכיווני ומסמן לו בתנועת ראש קלה שיבוא לשבת לידי. הוא קולט אותי, אומר משהו לג'ון והולך לקראתי. המבט שעל פניו קפוא. כמה אני מכיר את המבט הזה כשאתה כולא בתוכך סערת רגשות גדולה. אני קם והולך לקראתו. "הכל בסדר?" אני שואל אותו.…
-
כמו עוף החול 12 – חתימת חוזה
אנאבל כשהיכרתי את ג'ונתן הייתי על סף סיום לימודיי התיכוניים. הוא נהג לשלוח לי פתקי אהבה ותשורות קטנות. הוא הלך לקראתי בצעדים קטנים. בסופו של דבר לא הייתי סתם נערה אלא בתו של מפקד הבסיס הנערץ. ממנו למדתי מהי אהבה. מה אני אוהבת ומה הייתי רוצה לשנות במערכת היחסים בעתיד. כל כך חלמתי על שיגרה…
-
אקדח בידה 44 – האיום
אמיר האדם האחרון שציפיתי לראות שוכב עכשיו לרגליי על האדמה, כשידיו קשורות לאחור ומבטו מוסט ממנו זורק אותי שנים לאחור. * הייתי ילד קטן כאשר אימי עזבה, אבל השנים הראשונות בחיי אותן ביליתי בעיקר במחיצתה נחרטו בי. כל פעם כשהגיע אורח רם מעלה דובר אנגלית, הייתי מפתיע אותו בדיבורי הרהוט ובמבטא הבריטי המושלם שלי. לא…
-
חולמת צלילים 25 – חדר המתנה
יסמין מסתבר שהשמועה על השיעור שלי עוברת מפה לאוזן ולאחר שהעברתי את השיעור של הבוקר אני מתבקשת להעביר שיעור נוסף. הפעם אלה הרקדניות של הבלט המודרני, מה שיותר מדבר אליי. אני תוהה אם הן תתחברנה יותר בקלות לנושא השיעור. אני מגלה מהר מאד שאמנם סגנון הריקוד שלהן שונה, אבל גם הן מונעות מצעדים מוכתבים מראש…
-
מעצבת את חייה 19 – לטינה
דן אני מזמן את רון לישיבת בוקר לפני שכולם במשרד, לפני שמייפל נוהגת להגיע. חשוב לי לדבר איתו לבד. הוא נכנס אליי עם מבט לא מרוצה על פניו. "בוקר טוב רון," אני אומר לו להפתעתו, "שב." הוא מתיישב בהפגנתיות. "מה היא כבר אמרה?" "אין לי מושג על מה אתה מדבר," אני עונה לו. לא כי…
-
בל נקדים את המאוחר
רציתי לספר לך ש… כשהיא סיפרה לי, מה שסיפרה לי, אמרתי לה: "תרגעי, בואי לא נקדים את המאוחר." ובפנים, אתה יודע כבר, געשה בי הלבה. וככל שעבר הזמן לא יכולתי להרגע בעצמי, והרצתי קדימה את המאוחר. אז רציתי לספר לך ש.. בסוף הכל הסתדר. בדיוק כפי שאמרתי לה. "כי למה להקדים את מה שלא יקרה?"…