מחבר: Bar Avidan
-
למענך 8 – מתרחקת
אני עוצם את עיניי. אני יכול להשלות את עצמי כמה שאני רוצה, אני יודע שליבי כבוש על ידה. אני נוגע בשפתיי, מנסה לשחזר את המגע של שפתיה על שלי. ׳אני מבטיח להילחם למענך,׳ אני ממלמל, ׳רק תבואי כבר.׳ ״תשכחי מה שאמרתי בקשר למריה. אני מאשר לה שקיפות מלאה על מצבי, גם להיות שותפה להחלטות,״ אני…
-
דם נדיר 19- מרגישה בשינוי
אני קם באמצע הלילה. השעון מראה שהשעה שלוש. החושך חודר לחדר השינה החשוך מבעד לתריסים, ורק מואר מעט מפנסי הרחוב, ומאשר לי שכעת לפנות בוקר. אני מרגיש שאני לא מסוגל יותר לישון. ׳הגיע הזמן למחוק אותך מחיי,׳ אני מדבר אליה. אני ניגש למטבח, לוקח קרטון של שקיות זבל גדולות, וחוזר לחדר הארונות. תמיד הערצתי את…
-
במבט שני 10- פתיחת שנה
אין ספק שריף הוא התלמיד האהוב עליי. הוא מפתיע אותו בבגרותו, למרות שהוא, כך הסתבר לי, הצעיר מכולם. הוא מתייחס לשיעור ברצינות, ומבצע כל תרגיל בצורה מושלמת. למרות שניתנה לו אפשרות לעלות לקבוצה מתקדמת יותר, הוא בוחר להישאר עם הקבוצה שלו. דווקא מי שחשבתי שיהיו היריבים שלו, הפכו לחבריו הטובים, ללא ספק כל זה בזכותו.…
-
במבט שני 9 – מלכת המדבר
אני לא יודע אם היא הבחינה בי, והיא מתעלמת ממני במכוון, או זאת העובדה שהמורות האחרות מצטרפות אליה, והן רוקדות כגוף אחד, כיאה לרקדניות מקצועניות. אני מביט בה מהופנט. "המאמן וושינגטון," פונה אליי אמו של מייקי, "איזה צרוף מקרים. אני מבינה שגם היפיפיה הקטנה שלך רוצה ללמוד בבית הספר לריקוד." סופי מביטה עלייה בחשדנות, ומסתתרת…
-
דם נדיר 18 – פגישה גורלית
שלושה שבועות קודם חמש וחצי שעות אני יושבת מול חמישה פרופסורים מהפקולטה לרפואה, ועונה תשובות לשאלות האינסופיות שלהם, אני מרגישה לחץ על השלפוחית, וצמא גדול, אבל לא אומרת מילה. ׳לפחות בחילות הבוקר הסתיימו לפני עם תחילת המבחן,׳ אני מתנחמת. ״אני חייב להודות ד״ר ווטסון, שזאת הייתה זכות ללמד אותך. אני אוהב תלמידים שלא רק לומדים…
-
למענך 7 – מילים אחרונות
ו אני פוקח את עיניי. סביב מיטתי עומדים ארבעה אולי חמישה רופאים, ודנים בתוצאות הבדיקות שלי. פניהם מקרינות רצינות, ואני בוחר שלא לשאול אותם מה מצבי. אם נגזר עליי למות, אמות, למה אני צריך לדעת? "מר פיליפס, כמה זמן אתה לא חש בטוב?" שואל אותי רופא בעל שיער שחור המאפיר בצדדים. "אני סובל מעייפות גדולה,…
-
במבט שני 8- צעדי ריקוד
"מה אני אמור לעשות?" אני שואל את הגננת שמודיעה לי שעליי לקחת את סופי מוקדם מהרגיל. אני לא מרוכז, ולא מקשיב לסיבה שבגללה עליי לבוא לקחת אותה היום בשעה אחת וחצי. "בכל יום אחר זאת לא הייתה בעיה, אבל את יודעת שאני מאמן היום אחר הצהריים, הרי לשם כך ביקשתי להשאיר אותה עד שש בגן."…
-
לומד לשחרר (הסיפור כולו…)
לומד לשחרר / סיפור בהמשכים – רקע בגיל שלושים ושבע ג'ון וולש עדיין מאוהב באשתו המתה. הוא לא מוכן לחשוב בכלל על אישה אחרת. שנה קשה עברה עליו מאז שעזבה פלייר את העולם והוא מתקשה להתנהל עם החברה שלו וגידול ילדיו. הוא מחליט לקחת אומנת שתחלוק איתו את המטלות הכרוכות בגידול ילדיו פיליפ (9) ואניס (6.) * רוזלי דורבל נפרדה מבעלה כיוון שלא הצליחה…
-
לומד לשחרר 15 – כשדלת אחת נסגרת, נפתחת אחרת
* אנטי שרה, אני קוראת לה, למרות שאיננה דודתי הביולוגית, אלא אישה שסבתי אימצה בנסיבות שלא ידועות לי. היא פשוט הייתה שם כל חיי, ולרגע לא עצרתי לחשוב שהיא לא באמת דודה שלי. * שרה מתחילה למנות בפני שמות של נשים שאין לי מושג מהן. מסתבר שאחת העבירה לשניה את המידע שהגיע אליה. "אני פשוט…
-
דם נדיר 17 – שמונה עשרה לחודש
"אני מציקה לך?" שואלת בחשש נעמי, "את בטח מאד עסוקה." "מה פתאום. אני מעדכנת את קורות חיי, כדי שאוכל לקבוע ראיון בקרוב, ואני חושבת איך להתנסח," אני עונה לה. "בזה אני יכולה לעזור לך," היא אומרת. "זה קצת מסובך, נדבר על זה אחר כך. בינתיים אני רוצה לשמוע איך מתקדמות ההכנות," אני מראה התעניינות. "אני…