מחבר: Bar Avidan
-
תגידי לי
הרגע הזהשבו אתה אוחז בידיךבפנייכך שלא אוכללברוח ממך,מתקרב אלי,אש בעיניך,רגע לפני שאתהשאתה מצמיד שפתיךלשפתיי. הרגע הזהשאתה מסנן לימין משפט שמתחיל ב:"תגידי לי…"ואני רק מחייכת מולךכי יודעת בדיוקמה אתה מרגיש. את הרגע הזה,אני מאד אוהבת. ב.א.כותבת אהבה
-
יופיין של המילים
זה מה שיפה בהןבמילים.כל אחד קורא אותןמהמקום שלו.כשהוא עצובהמילים שמולו בוכות,כשהוא שמחהן יוצאות מולו במחול.אל תחפשו אותיבכם. .הרבה בורותניצבים בדרכיולמדתי לעקוף אותם,לא ליפול לתוכם.ותמיד תמידהולכת לכיוון האור. בר
-
מנשק אותה
הוא עוצם את עיניוכל הרגש שלו מתרכזבזוג שפתיו הבשרניותשעומדות לנשק אותה. הוא כל כך מלאבאהבה אליהשאינו מוצא את המיליםלהביע אותן,ולכןהוא כותב אותןבשפתיועל שלה. הוא לא יודע,שבאותו זמן עצמוהיא עוצמת עיניה,כדאי לא לראות אותו. איך יכול היה לנחששקרובה השעה,שאותן שפתיים עצמןיספרו לושזה נגמר,שהיא עוזבת אותו. וכך הוא מנשק אותהואין לו מושג,מה עתיד לקרות,בקרוב.מאד בקרוב.
-
מתגעגעת
היא מתגעגעת לדברים הקטנים, דברים שהיו לה כל כך מובנים. מתגעגעת לשיחות חולין על מי יביא את הילדים, מי יעבור בסופר להביא חלב. ידעה שגם בשעת ערב מאוחרת היא יכולה לבקש שיעבור בסופר פארם לקנות טיטולים, כי לא שמה לב שנגמר. תמיד סמכה עליו כשהיה מדובר בתיקונים בבית, כמו ברז דולף, או מנורה שנשרפה. תמיד…
-
אבירי הנסיכה 35 – פגישה שבועית
ג'ון אם לא די בכך שאין לי מושג מה קורה עם מילה, עכשיו עליי לטפל בקטארי שבא לכאן עם האצבע הכרותה. אין לי ברירה אלא להפעיל במלוא הכח את הסוכנים בקטאר. הידיעות שמגיעות אליי סותרות ואני משאיר אותן לעצמי. תוסיפו לזה שאני מריח שמייסון יודעת יותר משהיא מספרת לי. שלא אצא מדעתי? מעולם לא היו…
-
כמו עוף החול 15 – הזמנה לישיבה
אנאבל "מה שנשאר לנו כעת," אומר לי אוונס, "הוא להעלים את הפעילות שלנו הלילה. אני לא רוצה שיהיה זכר לכניסות מהמחשב שלך או של קונור למערכת." "אני מסיימת לעבוד בשעה כל יום בשעה שלוש," אני אומרת לו והוא מריץ בדיקה של הכניסות שלי. "האם אני יכול למחוק כל פעולה שנעשתה אחרי השעה שלוש?" הוא שואל.…
-
אקדח בידה 47 – בהמתנה
בן אני יוצא מדעתי. לאיפה מילה נעלמה? הנייד החדש שלה בידי, כך שאין לי איך לתקשר איתה. אני מצטער שלא אמרתי לה שהיא בסכנה. אני מתלבט האם עליי לשתף את צ'ארלי במה שקורה או אולי את…אמיר שהוא בעל השפעה וקשרים בכל מקום. אני מוצא עצמי נוסע ללא מטרה ומגיע לבית הקפה. אין טעם שאמשיך לחפש…
-
חולמת צלילים 28 – בינדי
ג'ניפר דהרמה מאותו רגע שקיבלתי את תשובתו של קלייטון שהוא מגיע אני לא מוצאת מנוחה. "קלייטון אמר שהוא מגיע לכאן," אני אומרת לאקשה בדמעות. "למה את בוכה?" היא שואלת אותי. "אני מתרגשת לראות אותו. הלב שלי מלא אהבה אליו," אני עונה לה. "הדמעות שלך הן דמעות של פחד. ממה את מפחדת?" היא שואלת, "גבר שחוצה…