מחבר: Bar Avidan

אתם מכירים אותי בתור אחת שכותבת רגשות ואהבה על כל גווניה. אני גדיה. כן אלה הרציניים, היסודיים, שהולכים קדימה בעקשנות, וגם אם מחליקים אחורה הם לא מוותרים. ובכל זאת, בתור פרס על התנהגות טובה, חסו עלי ואת האופק מאיר לי הקשת שמאפשר לי להתנתק מהקרקע ולעוף. מכירים את הסיפור על גברת בטן? (מאה סיפורים ראשונים)…

הסיפור מאחורי הסיפור…האשה האחרת הסיפור הזה נולד בעקבות שיר ששמעתי ובו מסופר על האשה האחרת, זו שהייתה שם קודם. השיר עלה לי באקראי ולא הצלחתי למצוא אותו שוב, ובכל זאת זה הדליק אצלי את הדימיון. לעיתים צל האשה שהיה שם יכול להעיב על מערכת היחסים. לצערי נוכחתי בכך. אל תחפשו אותי בסיפור הזה. אין לו…

נשיקות בשפתיים יש יותר ממיליון קצות עצבים, שהופכים אותן להיות אחד החלקים הכי רגישים בגוף שלנו. למעשה, הן רגישות פי מאה נשיקות –(!) מקצות האצבעות שלנו. קארין "כבר דיברנו על זה אליזבת," אני אומרת לחמותי לעתיד, "מכל הימים בשבוע, יום רביעי הוא היום שאינני יכולה לסיים את עבודתי בשעה מוקדמת." "נו באמת קארין, את באמת…

הסיפור מאחורי הסיפור…. נשיקה על השפתיים הסיפור הזה נולד בעקבות זיכרון שעלה בפני על אירוע אחד שהוזמנתי אליו. באירוע, שהיה חתונה בין שתי משפחות מהמעמד הגבוה, הוגשו איך לא, מנות גורמה. מסוג המנות האלה שכל אחת יצירת אומנות. מסתבר שככל שהאוכל יקר יותר הכמות המוגשת קטנה עד כדי גיחוך. כשראתה קארין שזה מה שמתוכנן להיות…

לוס אנג'לס, קליפורניה אני מביטה המומה על הרצפה המוצפת מים. "כמה אסונות עוד תפיל על ראשי?" אני שואלת ומפנה עיניי לשמים. אני מסתכלת בייאוש על ארגזי הקרטון ספוגיי המים המשייטים להם כמו סירות בלב האוקיינוס. ארגזים בהם מאוחסנים הבגדים שבחרתי לקחת איתי, כל המסמכים שלי, העבודות שכתבתי. כל החיים שלי, כל מה שחשוב לי מהם…

היא תפסה את עינו מיום שהתחילה לעבוד בחברה. הוא חיפש הזדמנויות לדבר איתה, אבל תמיד קרה משהו. מישהו ביקש להראות לה משהו, מישהו שאל את עצתה, אך יותר מכל היא מעולם לא הסתכלה לכוונו, והוא הבין שהוא היה בלתי נראה עבורה. בחברה היתה מסורת של החלפת מתנות לקראת חג המולד. בלובי של הבניין המפואר עמד…

הסיפור מאחורי הסיפור שירת הגלים  ״אני לא מאמינה שלא היית בים״ היא אמרה לי בשעה שחזרתי לפני חודשיים הביתה מישראל. מי שמכיר אותי יודע כמה הקרבה למים מרגיעה אותי, מאזנת את הסערות שבי. אני יכולה לשבת שעות ולהקשיב לשירת הגלים. כיוון שאני מתגוררת מרחק של כחצי שעה מהאגם לחופו שוכנת טורונטו, מתי שרק מזדמן לי…

עם כפית זהב בפה וחושב שאתה יכול לשלוט על חייה. תן לי לחדש לך. אתה לא יותר טוב ממני רק בגלל שלך הייתה כפית כזו."

  הסיפור מאחורי הסיפור… לעולם לא. רבים האנשים שעוטים על פניהם מסיכה המסתירה את מי שהם באמת. אנשים נוטים לשפוט אחרים לפי המראה החיצוני שהם, לפי המעמד שלהם, ואינם יורדים לעומקם של דברים. לא קל להוריד את המסכה בפני משהו, לחשוף בפניו את הכמוסים בסודות. כאשר אתה מוצא אדם כזה הראוי לכך הרבה דברים טובים…