מחבר: Bar Avidan

בינינו, איזה גבר לא מפנטז על אישה צעירה ויפה, שתספק את כל תשוקותיו? הייתי עייף מהחיים שלי. התקשורת בינינו עסקה בעניינים של הבית. אני הירבתי להאריך בשעות העבודה, וכשהגעתי הביתה הייתי עייף וגם היא. למי היה ראש למשימות של 'תעשה לי טובה, אתה יכול לעבור בחנות הנוחות בתחנת הדלק ולהביא חלב? הייתי בקניות וזה פרח…

אני לא אחד שסתם קוטף נשים זרות בברים. אני מאמין שאם משהו צריך לקרות הוא יקרה ואין טעם שאתאמץ. אני יודע מה ערכי, ומודע לעובדה שנשים נמשכות אליי. שלא תבינו מכך שיש לי בעיה לפרוק את תשוקותיי עם מישהי שלא אראה שוב. מה גרם לי להרגיש שאני חייב לגשת אליה? אולי כי יש בה משהו…

זו הייתה החלטה קשה ביותר, ועדיין לא היססתי לבצע אותה. כאחת שלומדת בבית הספר לרפואה, היה ברור שאת הדברים אני מנתחת בעזרת ההיגיון ולא הרגש. זה לא שחסר לי רגש, יש לי בשפע ממנו, ואני אפילו כותבת אותו למגירה. אני גם לא חנונית שהעולם שלה סובב רק סביב העולם המדעי. יש הרבה דברים אחרים שמרגשים…

לונג איילנד, ניו יורק הראשון שעולה לי בראש כשנודע לי על מה שקרה בארץ, הוא דיוויד. אני מתקשרת אליו. "מה את רוצה ממני גייל?" הוא אומר במכוון את שמי האנגלי למרות שביקשתי ממנו שלא יקרא לי כך אף פעם, "יש לי חברה." אני רוצה לענות, אבל לפני שאני מספיקה להשחיל מילה הוא מנתק את השיחה.…

אומרים שכאשר נולד תינוק ובאים לקרוא לו בשמו, ישנם שלושה שותפים לבחירה, האב, האם, והקדוש ברוך הוא שעומד ביניהם. אבי רצה לקרוא לי שרה פרידה. אימי התעקשה על השם טובה. "תראה את פניה של התינוקת, כמה טובות הן, וגם, יש בשמה אותיות משמו של הבעל שם טוב," היא ניסתה לרכך את בחירתה בשם זה. למורת…

אדם בנוי מרגשות. אם הם קפואים בו, הוא חי בחסר, הוא חי בחשיכה. מגע גוף אל גוף חיוני לנו כאוויר לנשימה, מגע לב אל לב, חשוב לא פחות. ב.א. © "איך את?" הוא שואל אותי. אני רוצה להתפרץ עליו ולאמר לו שיש עולם שלם מחוץ למשרד שלו, ואיך הוא חושב שאני אמורה להרגיש כשהבן שלי…

בזמן שכולם יוצאים לחגוג את יום העצמאות, אני מתקשה לשמוח. כל שנה שעוברת, יום הזיכרון קשה לי יותר. אני לא יודע אם אלה רגשות האשם, או המראות שמתעוררים לחיים סמוך ליום הזה. במשך השנה אני מצליח להשכיח ממני את המחשבות המטרידות, את התהיות מה יש בי שגרם לי להישאר בחיים, ולחבריי לא. אני כבר לא…

 אלמה אני מביטה על המסמך מולי. גל קור עובר בגבי כשאני מגיעה המילים המסיימות אותו  – בכבוד רב, עורך הדין דורון לויתן. אני תוהה לעצמי האם יד הגורל מהתלת בי, והיא שאחראית לכך שלא כל דפי המסמך הונחו לפניי. האם זה היה משנה את חוות הדעת שכתבתי? ממש לא. העיתוי בו קרה המפגש שלי עם…

עידו שיר אני לא קונה את הסיפור שלה על כך שהיא מדריכת דיילות. אני מגחך כשהיא 'מודה' שהיא עובדת במוסד. ועדיין, יש בה משהו שגורם לי לא להסיר מבטי ממנה. נכון שהיא יפיפיה, אבל אני יודע שזה לא משהו פיזית שמושך אותי אליה, אלא משהו שאני לא יכול להגדיר אותו לעצמי. זה מטריף אותי! אני…

עידו שיר אני קם להתרענן בשרותים של המטוס. אני מודה שאני משתוקק כבר לדרוך על אדמת המולדת. רק אז ארגיש בוודאות שאני באמת חוזר הביתה ואוכל לנשום כרגיל. המחשבות שלי נושאות אותי לבראשית. * "שיר, אתה מתבקש להתייצב במשרדו של המפקד, מיד!" אמר לי סמל המחלקה. איזכור שם משפחתי תמיד עורר פרץ של צחוק, וגרר…