מחבר: Bar Avidan

אני אוהבת איך שאתה מביט בי בעיניים, צולל לתוכן ומהנהן, כאילו קראת את אשר על ליבי. "הבנתי," אתה אומר, ורוכן אליי. עוד רגע שוב מביט בי, עוצם את עיניך, ורושם את תשובתך בנשיקות על שפתיי. ולעולם, אינך טועה להבין אותי. בר? #creativemarket.com

ורד אדום / בר אבידן (סיפור לשבת) מה גורם לניק לשלוח ורד בצורף בקשה לאישה היפה שרוקדת על רחבת הריקודים? גם לו עצמו אין תשובה לכך. מה שבטוח הוא שאת רוז המחווה שלו לא מרשימה. * "חשבתי שהבנת שהוא לא מעניין אותי," אני עונה לה. "אפילו אם הוא אלפא מעלף?" היא שואלת אותי בחיוך שרומז…

  רוז מישלין אני מסיימת את העבודה מאוחר. הייתה פריצה לאחד ממעגלי האבטחה אצל לקוח בבוסטון ואני נשארת כדי לראות שהכול בסדר למרות שזה הלילה שלי עם הבנות. אני יודעת שאם לא אמהר לצאת אני עלולה להיקרא שנית לעבודה למרות שאינני בתורנות הלילה. אני עוקבת אחרי המערכות ומוודאת שהכול עובד כשורה, עוברת על כל שורות…

פגישה באפילה   שעות היא ישבה ודיברה איתו. ככל שהזמן עבר הייתה שבויה יותר בקסמיו. "המילים שלך מאירות לי את חשכת היום," כך כתב לה. לא הייתה פעם שכתב לה והיא לא ענתה מייד. היא חייתה משיחה לשיחה. הוא מצידו לא החסיר ממנה מילים ששמרו על האש בליבה. "איך אתה יכול לומר שאני יפה אם…

אמרו לה שמחשבה מושכת מציאות. לכן החליטה שתיישם את מחשבותיה. היא כבר לא זוכרת מתי הייתה בזוגיות. כלומר, זוגיות ממש, לא כזו לילה ואפילו פחות. היא ניסתה להיזכר איך זה לחיות עם גבר. דבר ראשון שהיא זכרה זה את מברשת השניים שלו זרוקה ליד הכיור, לידה סכין גילוח שתמיד היה משומש מידי, וקצף גילוח. ("עדיין…

         טליה 2019 "שמעתי שביקשת לא להיות בוועדת שבועות," אומר לי גילי. * כל שנה מאז נישואיי לגילי אני מתנדבת בוועדת החגים של הקיבוץ. כשרק הגעתי שאלו אותי במה אני יכולה לתרום לקיבוץ. העובדה שאני אמנית היא שגרמה להם לשבץ אותי לוועדה. * "אני לא רוצה לעשות את זה יותר. שיתנו לאחת האימהות הטריות לארגן…

אנחנו זקוקים לתאריכים, כדי שנזכור את הטוב, ואת הפחות, את ההתחלה, ואת הסוף. ומהם נשאב הרבה כוח למה שעוד יבוא. ב.א.? #zwoste.de tagתייגי את התמונ

סוף השבוע כבר כאן ואיתו הסיפור "שירת הקירות" שנכתב על רקע מגיפת הקורונה שמונעת מרבים ללכת לעבודה. לא כך ליבי ליליאן. למרות שהתאטרון בו היא עובדת ניסגר, היא מצליחה להמציא את עצמה מחדש ומקימה עסק חדש. לא רק, היא פועלת לעזור לחבריה להתגבר על הקשיים הכלכליים. שני סיפורים קצרים כתבה השבוע כותבת מהלב. "כותבת את…

ליבי ליליאן "המסגרת הלבנה של החלונות לא נראית לי מתאימה," אני אומרת לקולין, "אני חושבת שנצבע אותה בצהוב פסטל. מה דעתך?" "את מדהימה," עונה לי קולין, "הרגשתי שמשהו צורם פה ולא הבנתי מה, כי הצבע על הקיר מושלם. בכלל בחירת הצבעים שלך משרה אווירה מאד רגועה בחדר." "זה בדיוק מה שאני מנסה ללמד אתכם. צבעים…

אתם רואים אותה יושבת בבית קפה. על השולחן שלפניה צלחת ובה עוגת תפוחים נגוסה בחלקה. וזהו. האם זו היא שהזמינה אותה, או מי שיש לפניה? אם זו היא, האם לא תסיים אותה כי הוא הלך, או שהוא עדיין לא בא והיא מחכה לו? ואולי העוגה של מי שישבה פה קודם. מדוע אם כך היא עזבה?…