מחבר: Bar Avidan

בדידות בימי הקורונה

בבואך לקרוא סיפור, קרא בין המילים, כי שם טמון כל הסיפור כולו.   בר?   #flickr.com

אתה חושב שמילותיך יכניעוני, שאלך אחריך בעיניים עצומות. אך כשאתה מסתובב לאחור ורואה שנשארתי במקומי, אתה מתלבט, האם לכעוס או לצחוק, ומחליט בכל זאת לחקור אותי. "יש לך טעם שאיני מכיר," אתה לוחש לתוך פי. "מתוק כזה וסוער מתמסר אך ממכר ואני עוד לא יודע מה אעשה איתך." כך אתה אומר. ב.א. jessicajanaephotography.blogspo

אתה לא מבין?זה לא באמת משנה איפה נפגש.אני הרי לא רואה שום דבר מסביב.רק אותך. אתה מאיר לי את הכל. הריח המוכר והאהוב שלך כשאתה לידי,כשאתה מתרגש ממה שעומד לקרות כאן,גם אם לא מביע זאת כלפי חוץ.אני מרגישה זאת נפלט דרך העור שלך לעברי.ואני זו שאגרום לזה לקרות עבורך. אני עיוורת לכל מה שמסביב,נושמת רק…

"ספרי לי מה את מרגישה," אתה לוחש.   אני מחפשת את המילים.   "כמה זמן אני אחכה," אתה מרים מעט את קולך.   "אני מרגישה," אני אומרת,   "כאילו הלכתי ימים רבים,   כאילו לא שתיתי,   כאילו אני סגורה במערה חשוכה,   כאילו הלכתי במדבר ארבעים שנה,   כאילו לא הגעתי לארץ המובטחת,  …

מצד אחדאתה רוצה לשמח אותי.אתה יודעשאני אוהבת מרחביםואוהבת את הים. מצד שניאתה לא רוצה לנסוע רחוק,כי לא יכול לחכותלהיות איתי לבד. מצד אחדאתה לא יכול לחכותואז מגיע אלייכשאני עם חברות. מצד שניאתה מחכה רק הדלת תיסגרולא איכפת לך מי שם,אתה חייבלנשק אותי. מצד אחדאתה רוצה למצואמקום שיהיה מיוחד מצד שניאתה פשוטלא יכוללהתאפק. מאיזה צדשזה לא…

אני גומעת מים צוננים מהבקבוק הוורוד המונח קבוע על שולחני. מים כתוב על הבקבוק בתוספת הסבר שמים הם נוזלים שהכרחיים לחיים של רוב בעלי החיים והצמחים. אני מחייכת לעצמי למקרא ההגדרה. ואיפה אני בה? אני נזכרת שכאשר רק התחלתי לגשש את דרכי בעולם הכתיבה, כשעדיין הלכתי בצעדים מהוססים ולא ידעתי אם יהיה מי שיקרא את…